המספרים שהציג ראש אכ״א לשר הבטחון סביב חוק הגיוס: צה״ל צריך כ-7000 לוחמים ותומכי לחימה. הוא יכול לגייס בשנה הראשונה 4800 חרדים, בשנה השניה 5700 ומהשנה השלישית לטענתו להגיע לכל מספר שידרוש הדרג המדיני, כך כתב עיתונאי (ל"ח)."
הנהגת ש״ס הרוחנית מתייצבת מאחורי אמירתו של הראשון לציון: גם מי שלא לומד - לא מתגייס.
דעת מיעוט שלי אולי לא חשובה, אבל בהחלט אני משמיע אותה כאן.
לא זה ולא זה. לא דברי אכ"א ולא דברי הראשון לציון.
במדינת ישראל יש חוק גיוס, והוא אינו מבדיל בין לבין, בין אזרח סוג א לבין אזרח סוג ב. יש סעיפים לפיהם מותר לא להתגייס, יש סעיפים מקבילים על חובת הגיוס לכל. אין משמטים, אין אמצע. אין כמויות. אין בטלנות. יש צה"ל- ויש חובה להגן על המדינה שלנו.
כל צד מביא לעצמו את הטיעון להצדיק דרכו. רש"י, גדול המפרשים בתנ"ך, הקובע כי : "בזכות אנשי המלחמה וצבא של היהודים יבוא הגואל צדק". יותר מזה? לא צריך.
צה"ל בעובדה אחרי המלחמה הנוראה שאנחנו עדיין בה, צריך כוח אדם. אלפי הפצועים ומאות החללים, הגיבורים שבזכותם אנחנו כאן , צמצמו את מצבת כוח האדם. הנטל גדל, ויש חיילים שמשרתים הרבה הרבה מאות ימים בשירות מילואים.
חוק הגיוס אינו פורט כמויות, הוא פורט תנאים לגיוס, גיל, מצב רפואי, לימודים (דחיית שירות), אינו קובע כמויות גיוס.
קביעת מספרים מצד אכא היא טעות פטאלית לדורות, כמו המלצת הראשון לציון שהיה עדיף שבודאי שלא תיאמר.
למחשבתי: כולם חייבים לקבל צו גיוס. כולם- המוכשרים והמסוגלים יתגייסו עד למילוי כל החוסרים במצבת כוח האדם. הפטורים יינתנו לא לפי צריכה אלא לפי יכולת לשרת. מי שאינו מסוגל, או אינו יכול מסיבות רפואיות- ישוחרר. צבא ההגנה לישראל יכלול את כולם, חרדים, חילוניים, דתיים לאומיים נשים וגברים. בצבא אין תפקיד להשקפה הדתית. צעירות דתיות כפי שהיה עד כה או לחלופין יגוייסו לתפקידים אזרחיים, אחיות, מורות, גננות, תפקידי מטה וכד'.
איך מעודדים גיוס? כאשר יוכרע, כי משרתים ולובשי מדים יזכו למלא תפקידים ציבוריים גם בעיריית בית שמש, בעוד המשתמטים לא, תראו את המהססים או מתלבטים חושבים אחרת.