הבוקר ערכתי קניות לביתי באושר עד, חוויה פרטית לגמרי. ובכל זאת אני מרגיש חובה לחבר אתכם לחוויה שלי.
מפתיע שהמקום הזה לא נסגר בידי מבקרי הקורונה בעיר. מי? המשטרה, פיקוד העורף, העירייה, משרד הבריאות. מילא ואפשר להבין, אנשים זקוקים לקניות, אנשים צריכים למלא את האסם בר ואת המחסנים יין, מה לילדים במקום כזה מטורף?
המקום הומה, מה זה הומה, אין מקום להכניס עגלה, עוד עגלה לתוך המרכול הענק הזה. אמרתם צפיפות, לכו ועמדו שם דקה. מה קורה עם אלה שעושים קניה ונאלצים לעמוד שם שעה עד שעה וחצי בתור? אנשים יוצאים לקניות, וחושבים כאילו הם בפיקניק.
ועוד לפני, בירידה לקומת אושר עד שתי מעליות תקועות. בסה"כ, לקומת אושר עד עובדות רק שתי מעליות. למה? ככה.
כלומר ההצטופפות מתחילה עוד בפיר המעלית, בירידה או בעליה איך שתרצו.
אני במעלית בדרך לקומת הקניות. אב עם ארבעת ילדיו מצטרף בדרך לקומת הקניות באושר עד. מאחל לו ולהם בריאות עד מאה ועשרים. בימים מטורפים כאלה למה להביאם לקן הנחשים הזה, למקום המסוכן עלי אדמות. הרי כל יום בכל שעה מתריעים על התקהלות. הוא ועוד ארבעה זה יותר מדי. ולא משנה מה התירוץ... אין לי טענות לזאטוטים שבאו עם אביהם, הטענה שלי היא גם לא לאבא, הוא יש לו אלף סיבות להביא אותם עמו. הטענה היא למי שאינו מונע כניסת ילדים למקום הזה. כאילו לשלוח אותם לתוך כבשן אש ולהתפלל שלא ייכוו.
וזה אינו אירוע יחיד. נכנסתי לתוך אושר עד, ואני נשבע לכם, סיכה אין להכניס שם. עומדים ארבעה גברים, שניים צעירים, שניים ע"פ לבושם נראים תלמידי ישיבות. במעבר ניהלו דיון ברומו של עולם. אחר עומד ליד דלפק ממתקים, ומנסה להוריד לעצמו אחד מהקומה העליונה. איך? זורק קופסא מלמטה עד שיצליח להוריד את העליון. למטה מקהלת ילדים מוחא לו כפיים, כאילו היה במופע קרקס מנסה לדוג דג במשחק הדייגים.
בודאי שלא אוכל למנוע מכל הורה להביא את ילדיו, אבל האם אינו מבין את המציאות בה אנו נמצאים? ההורה אגב זעף בי כי הסברתי שביום כזה מטורף בו הקורונה מכה בכל פינה עדיף היה שהילדים היו בבית, להם וגם לנו.
בתוך המרכול הענק הזה התמונה מחרידה. ממש כך!!! עם שבע סימני קריאה. לא מגזים, עשרות עגלות תינוקות עם עגלות עמוסות קניות. קונים ששמו לב לכעסי, הסכימו.
שאלתי את האחראי על הקורונה באושר עד: הנה תשובתו, "אני מצטער, לא יכול למנוע כניסת אנשים מכל גיל, למרכול. זה לא תפקידי!! " האיש עם אפוד ממונה קורונה, עסוק בכלל בבדיקת סט סירים לרעייתו.
יכול להיות שהחוק לא אוסר למנוע את כניסת הילדים, ההיגיון, השכל הישר של המציאות אינו מונע כניסת ילדים?
נוכחותם מגדילה את ההתקהלות, נוכחותם מצופפת אחרים שכל מטרתם לקנות ולברוח. זה המקום להידבק, ודי אם היה שם חולה, אפליקציית המגן הייתה צריכה לא להפסיק להתריע אצל בעלי המכשירים הניידים.
הנתונים מהיום אינם מעודדים להמשיך במצב כזה, 287 חולים מאומתים כמעט ששת אלפים חולים בעיר, 7 נפטרים, הם נתונים מעוררים מחשבה והקפדה על זהירות. רבותי וגבירותי, מי שאינו צריך להיות בחוץ, הלו, שיקשיב להוראות הסגר. גם אם מותר ללכת למרכול לקנות, לא אמרו לצאת לשם בקבוצות, בוודאי לא עם כל המשפחה.
הנגיף הזה קיים, מצוי, מסתובב ומחכה כטרף להזדמנות שלו לפגוע במישהו, במישהי, בילד או ילדה, במבוגר או בזקן. עבורו הצטופפות זה המקום הטוב ביותר בו יוכל להכות, אל תתנו לו צא'נס.
אחת הסיבות לכשלונות בצימצום המגיפה בישראל זה שבגלל פוליטיקה לא מסוגלים לעשות התאמות בחוק להתמודד עם ההדבקה,בקניות ברור שהיו צריכים להגביל לקונה אחד בלבד,ובנפגנות היו צריכים להגביל לכמות שהמשטרה תוכל לפקח עליהם שדומרים את החוק במידה ולא יכולים אז לא לאשר...,כנל בתי כנסת וישיבות אם לא יכולים לפקח אז לאסור,והרשות המקומית יש לה חלק לא קטן באשמה שלא מעלה את הסוגיה מול המחוקק
לכו לראות מה הולך ברמה א , ובכיכר שמקבילה לייש , מלא אנשים בל מסכות מטיילים סתם , ילדים ומבוגרים כיאלו כלום . חבל שהם נותנים לנו את ההאפשרות להאשים אותם
השם ישמור לא מבין אותכם אנשים
הייתי שלשום ביום שלישי ופחדתי.איפה האכיפה למנוע התקהלות וצפיפות.ואיפה הקפדה על מסכה מעל האף וכו.אין הגדלת רטש הגיעה בעבר אישה שאמרה אני צריכה לקחת את הילד לרופא חולה אם אפשר לשלם בקופה ראשית.אין הגדלת ראש התקהלות בכניסה ויציאה עם כל העגלות כי אלו שיוצאים עוברים מאיפה שנכנסים ולא כמו בסגר הראשון מתוך הסופר החוצה בדלת צדדית.איפה האכיפה בטיילת!בחנויות בחטיבת הראל חנות ירקות המוכרים בלי מסכות.חנות ממתקים המוכר מטריד לסנטר.אז האכיפה צריכה להיות נוקשה אצל חרדים בלי להיכנע ללחץ פוליטי במועצת העיר או ממשלה.אבל גם בציבור הכללי באותה מידה.שורה תחתונה אלו מחפציבה רמה וכו באים לקניות בוותיקה למשפחות ופה מדביקים בין היתר