דגל התורה חטפה זפטה, נוק אאוט לכוח

אבוטבול ניהל במשך החודשים האחרונים מו"מ מול נציגי חסידויות וסגר כמעט עם כולם. איך סגר, על מה סגר. איש אינו יודע ובודאי יגיע היום בו יידרש אבוטבול להציג לפני הציבור את התחייבויותיו. נוסיף עוד, כי שלומי אמונים אינה מפלגה כמו כל המפלגות החרדיות, הרכבה מושתת על צירוף חסידויות לכוח אחד שמנסה להשיג עבורם הישגים. אבוטבול עקף את ההנהגה הפוליטית הארצית של שלומי אמונים וגם את ההנהגה המקומית וניהל מו"מ ישירות מול כל חסידות לה הבטיח לספק כל צרכיה. נוצר מצב שיש סיעה, סיעת כח, אבל זו עלולה למצוא עצמה בלי מצביעים, אותם מצביעים שהתחייבו לאבוטבול ישירות. נציין כי סיעת כח השיגה בבחירות הקודמות שני מנדטים בסיבוב השני.

למה אבוטבול הלך ישירות לחסידויות? למשה אבוטבול אצה הדרך בימי המחשבה להריץ מועמד חרדי מולו מסיעת דגל התורה. הייתה לו הנחת עבודה מסודרת. הוא ביקש להבטיח לעצמו מסגרת תומכת בה כלולים, אגו"י, שלומי אמונים וש"ס מצד אחד, ומצד שני סיעות הליכוד והבית היהודי, ביחד יש לו רוב בלי דגל... מצב כזה היה מוריד את דגל מהטיפוס על העץ עליו טיפסה בקביעתה להתמודד על ראשות העיר. ברגע שהנהגת שלומי אמונים מיאנה לקבל את הנחת העבודה של אבוטבול, מסיבות שונות, נוצר הקרע הגלוי בין הנהגת הסיעה לבין אבוטבול. קרע שיש לו בסיס 'רחוק' עוד בימי שנות הקדנציה האחרונה בה הממונה על שפע, שמעון גולדברג, קיבל תיק, אבל בלי כלים, בלי תחמושת, מה שהעמיד את תפקודו של גולדברג בעיני הציבור בעין לא יפה, תוך קבלת ביקורת עד כדי האשמה של כישלון במשימה. גולדברג ידע מה האמת, את האמת הזו צבר בליבו עד... ויום הדין מגיע. לא בבחינת כל כלב יג'י יומו אלא בבחינת היה שיתוף פעולה, ולא יהיה יותר. ואם מישהו (אבוטבול) רוצה שיהיה יותר, קדימה שישלם והרבה. מה זה הרבה? הפעם דורש גולדברג לסיעתו משרת סגן. לא פחות ולא יותר. בגרינברג הוא תומך להיות סגן מ"מ ותמיכה בקבלת תיקים משמעותיים יותר, ולו משרת סגן ממונה על שפע. עליית מדרגה.

אבוטבול לא יכול למנות סגנים כמה שהוא רוצה, יש לו גבול. נכון, לעיתים אבוטבול מוצא דרכים לעקוף או להתפתל כדי למצוא פתרונות, הפעם מתקשה. הוא שומר סגן אחד לאענרייך, הראשון שרץ לחתום איתו. השני שומר לליכוד שמצילה אותו לדעתו בציבור החילוני וגם נותנת לו קצת אור בתפקידו, והסגן השלישי מובטח לגרינברג, הסיעה החרדית הגדולה. לגולדברג יישאר סגן בתואר ואו תואר משנה לראש העיר או כל תואר ריק חסר משמעות כלכלית שירצה כבודו. ממש כפי שמייעד אבוטבול לבית היהודי.

האם זה היה הסיפור הפוליטי המרכזי השבוע? יש מי שיביא דווקא את יחסו של אבוטבול לדגל התורה. היה מי שטען אפילו לחטא היוהרה. אבוטבול קרקס השבוע את דגל התורה, פשוט כך. בהודעתו שהוא מבקש להפריד את המו"מ עם הסיעות שכרתו ברית ביניהם, דגל וכוח, למעשה הוא רצה לומר להם: אני אקבע לכם את הדרך. אתם תקבעו את האנשים, אני אקבע לכם עם מי תשבו ואיך תשבו. בדגל התקשו להאמין, המפלגה ששקלה להתמודד לראשות, ולפי הוראת שר התורה נכנסו איתו למו"מ, קובע לה אבוטבול איך להתנהל. בדגל לא מדברים בקול, אבל לוחשים, שהם לא מוכנים שאבוטבול יקפל להם את הזנב וגם ישים להם אותו בין הרגליים. מעליב מאוד. דגל עוברת חוויה לא פשוטה, אחד ממובילי הדגל שלה נבצר מפעילות פוליטית, יושב ספון בביתו, רחוק מהנעשה מהעירייה, עובר תהליך גמילה קשה מאוד. האדם שעשה כל מה שרצה באגף הבניה, איננו פוליטית. אסור לו אפילו להשיא עצה, היחיד ששומע את קולו הוא גיסו, וכאשר האדם הכי חזק איננו, זה שתמך באבוטבול ללא סייג, ציפו שאבוטבול יגלה קצת חמלה ויספק למפלגה הרבה יותר מאשר מגיע לה על פי מניין (4-5) המנדטים הצפוי לה. דגל גורם מרכזי אין ספק. אבוטבול לא מייחס לה חשיבות, הוא מבסס תפיסתו על יותר לליכוד, יותר לאענרייך, קצת מהבית היהודי, ואולי עוד איזה גורם מהמחנה הציוני.

דגל חטפו זפטה השבוע, אלא שבפוליטיקה כמו בפוליטיקה, הכול יכול להשתנות אפילו ברגע האחרון. התנצלות, אבוטבול רב מתק שפתיים, כבר אמרנו, יודע בעת הצורך להוריד את הראש ולפתוח הדלת לפני דגל.

ואז מגיע המבחן עד כמה דגל תישאר נאמנה להסכם שלה עם כוח? לא מאמין שבדגל ילכו ויתאבדו למען כוח. כך שהמפלגה היחידה שתישאר ללא כלום או כלום ומשהו, היא כוח. האם בדגל מבינים את המשחק המלוכלך שאבוטבול מוביל? האם ב'כוח' יסכימו להוריד את הראש, והעיקר שלא יגידו להם ועליהם כי היו שותפים לחילול שם שמים כאשר לא תמכו באבוטבול, ולמרות הכל ילכו שוב עם אבוטבול? איך תשובת שמעון גולדברג מסבירה את המצב: ימים יגידו. נחכה ונראה