האם אכן ברטוב הוא הבחור הכי טוב במשק שקיים לנהל את עירנו?

איתמר ברטוב, מנכל עיריית בית שמש, מן הסתם יאושר הערב במליאת מועצת העיר. למה? בגלל שראש העירייה עליזה בלוך רצתה אותו. זכותה של ראש העירייה למנות מנכ"ל, זוהי משרת אמון שלה והיא יכולה לשבץ בתפקיד אחד מקיבוץ תמוז, אחד מבוגרי ברנקו וייס או אחד ממכריה ממערכת החינוך, ובלבד שאף אחד מאלה לא יהיה תושב בית שמש. ככה מעדיפה בלוך את עובדיה הבכירים, בלתי תלויים, לא מוכרים, ללא קשר עם התושבים. חכמתה, אפשר להסכים ואפשר לא לקבל. היא קובעת. בחרנו בה ואנחנו יכולים לקפוץ עד מחר בעשותה טעות או בהבטיחה הישג.

האם אחד כמו ברטוב זה מה שבית שמש צריכה?

האם בר טוב יכול למלא תפקיד כפי שמצופה ממנכ"ל למלא תפקידו, ביעילות, בכישרון, בחן, ובנחישות ראויה? אין לי סיבה לפקפק, הוא בא כדי לעבוד מלחשים לי. לא זה העניין, העניין הוא אחר, איך אנחנו תושבי העיר נהיה בטוחים שבלוך אכן בחרה את הטוב ביותר לשמש בתפקיד הניהולי הבכיר ביותר בעיר.

ובכן, מתוך סקרנות חיטטתי עבורכם לתור אחר עניין דומה, בחירת מנכל לרשות מקומית, ונפלתי על בחירת מנכל לעיריית קרית אתא הצפונית.

הנה פסה"ד כפי שהופיע בעיתון גלובס היום לפני 18 שנה.

לאחר הבחירות המוניציפליות בחרה מועצת העיריה של קריית אתא באהרון אזולאי לתפקיד מזכיר ומנכ"ל העיריה. בהחלטה נקבע, כי לאזולאי יהיו אותן הסמכויות, שהיו לקודמו בתפקידים אלו.

אחד מחברי המועצה, שנמנע בהצבעה, עתר נגד מינוי זה בבית הדין האיזורי (חיפה). בעתירה נטען, כי מינויו של אזולאי למנכ"ל אינו תקף, שכן נעשה ללא מכרז. בית הדין קיבל את התביעה וקבע כי לפי פקודת העיריות ניתן למנות מזכיר לרשות המקומית ללא מכרז, אך מינוי מנכ"ל מצריך מכרז. בית הדין עמד על כך, שרק במקרים המצויינים במפורש בפקודת העיריות או בתקנות העוסקות בנושא, ניתן לפטור את הרשות המקומית מחובת עריכת מכרז. מכיוון שלגבי תפקיד המנכ"ל לא מופיעה הוראת פטור כזו, ביטל בית הדין את מינויו של אזולאי למנכ"ל.

העיריה ואזולאי ערערו על החלטה זו בפני בית הדין הארצי, ולערעורם הצטרף גם מרכז השלטון המקומי.

בפסק הדין הדגיש בית הדין הארצי את חשיבותה של חובת עריכת מכרזים על ידי רשות מקומית, המונעת משני נימוקים: האחד - "האינטרס הציבורי, היינו הבטחת ממשל תקין על ידי ניהול ענייניה של הרשות בדרך, שיש בה משום מתן סיכוי שווה ויחס זהה והוגן לכל איש מתוך הציבור. בשל אינטרס זה על הרשות לכלכל מעשיה, כך שלא תעניק זכויות במתן אספקה או שירותים, אלא תפעל על פי כללים, שנועדו להבטיח שוויון והעדר משוא פנים וליצור אמון בשיקוליהם והוראותיהם של המופקדים על המינהל הציבורי".

הנימוק השני, שאליו התייחס בית הדין, הוא "האינטרס העסקי - משמע, המטרה להשיג מן הקבלן או הספק, המציע שירותים או אספקה, את האיכות המעולה ביותר האפשרית של השירות או המוצר, תמורת מחיר נמוך ככל האפשר ותוך המועד התואם דרישותיה של הרשות. הווה אומר, עניינה של הרשות הציבורית, כעניינו של כל בעל עסקים, הוא לנהל משק יעיל, דבר המתבטא בין היתר בשימוש מושכל בכספי הציבור, כדי שתצמח לציבור מירב התועלת תמורת מחיר זול ככל האפשר".

בית הדין הוסיף, כי "מדובר אם כן בהליך שהוא ביסודו תחרותי, ושתכליתו להביא לשוויון בין מועמדים פוטנציאליים ולאפשר למעביד ציבורי לבחור את המועמד המתאים ביותר".

טענתם המרכזית של המערערים בפני בית הדין הארצי היתה, כי למעשה אין הבדל בין תפקידו של מזכיר ובין תפקידו של מנכ"ל. לכן, למרות קיומה של חובה כללית לעריכת מכרזים, הרי הפטור החל על עריכת מכרז לתפקיד המזכיר, חל גם כאשר מדובר במנכ"ל.

בית הדין הסיק מפקודת העיריות, כי תפקידו של המזכיר הוא אכן לנהל את ענייניה הכלליים של הרשות המקומית, ומבחינה זו אינו שונה ממנכ"ל. בית הדין ציין, כי "פקודת העיריות היא פקודה מנדטורית. בפקודה המקורית המנדטורית מוזכר התפקיד 'מזכיר' ולא מוזכר תפקיד של מנהל כללי. בתקופת המנדט בעלי התפקידים המינהליים הראשיים נקראו 'מזכיר'. מורשת זו נשארה עם קום המדינה. כאלה הם, לשם דוגמא, מזכיר הממשלה ומזכיר הכנסת".

בית הדין ציין גם את דברי מרכז השלטון המקומי, לפיהם "אין ולא היתה בעירייה משרה עצמאית ונפרדת למנכ"ל העיריה ומשרה עצמאית ונפרדת לתפקיד מזכיר העירייה, אלא מדובר במשרה אחת של מזכיר ומנכ"ל העירייה. העובדה הבסיסית הינה, כי בהענקת תואר מנכ"ל - בנוסף לתואר מזכיר - אין בה כדי לבסס או למסד משרה חדשה אחרת נפרדת ונוספת בעיריה, על המשרה של מזכיר העיריה". לאור דברים אלה קבע בית הדין, כי מזכיר רשות מקומית כמוהו כמנכ"ל הרשות, ולכן פטורה הרשות מעריכת מכרז לצורך מינוי לתפקיד זה.

בשולי הדברים ציין בית הדין גם את הפטור מעריכת מכרז למנהלים הכלליים של משרדי הממשלה, וציין את דבר קיומה של ועדת מינויים, האחראית על בחינת התאמתו של המועמד לתפקיד המנכ"ל. בית הדין ציין, כי "נראה לי ראוי, שגם הרשויות המקומיות ימנו ועדה דומה, על מנת שהבחינה תהיה מעמיקה ועניינית".

(עע 300008/98; שופטים: ברק, רבינוביץ, וירט-לבנה; נצייגי ציבור: נייוביץ, ברק).

האם אכן ברטוב הוא הבחור הכי טוב במשק שקיים לנהל את עירנו? בעובדה אחת אין ספק, ניסיון מוניציפאלי אין לו. האיש מגיע ממישור עסקי, סלקום, דירקטוריון שיכון (עמידר) ויזמות (חומוס אליהו), כנראה שהוא מצליח. מהוא מבין בניהול תקציב עירייה? בניהול ועדות רשות וחובה, וכן הלאה. אז ילמד... גם מירה מינס למדה ואחרי שנה וחודשיים היא הולכת.

שורות המחץ בפסה"ד מלמדות: 1. האינטרס הציבורי, היינו הבטחת ממשל תקין על ידי ניהול ענייניה של הרשות בדרך, שיש בה משום מתן סיכוי שווה ויחס זהה והוגן לכל איש מתוך הציבור. 2. "מדובר אם כן בהליך שהוא ביסודו תחרותי, ושתכליתו להביא לשוויון בין מועמדים פוטנציאליים ולאפשר למעביד ציבורי לבחור את המועמד המתאים ביותר".

אני לא בטוח כי ניתנה הזדמנות למצוא מועמדים אחרים לבחון מתוכם את בעל הסיכוי הגדול לניהול נכון את הרשות הציבורית. ואני גם לא מוצא כאן את התחרות לקבל את המועמד הכי נכון לעיר שלנו. ניסיון העבר הקצר עם בלוך, מלמד ששיקול הדעת בבחירת הצוות לא הכי הכי מוצלח. לפחות לא הכי ממיד...

ברטוב ייבחר הערב, וכבר החל מסייר בליווית מלכת החן שלנו. ימים יגידו שבחירתה הפעם תהיה שונה מבחירת הדוברות, המנכלית, מהנדסת העיר, מהנדסת התשתיות, ממנלת התפעול, ועוד, עובדים שבאו והלכו. והסיבות ממש לא משנות.