העולם נושא עיניו אל הועידה בגלזגו, ראש ממשלה ושתי שרות מלוות אותו במסעו שם. מדענים מרחבי העולם מסכימים כי הוועידה היא רגע מכריע, והזדמנות אחרונה עבור האנושות להימנע מההשלכות החמורות ביותר של משבר האקלים. על פי הקונצנזוס המדעי, זהו העשור האחרון שבו עדיין ניתן לפעול כדי למנוע את ההחמרה במשבר הפוקד את העולם.

120 ראשי מדינות (וואו) יגיעו. שתיים חשובות סין ורוסיה לא שלחו את נציגיהם. גם טורקיה לא הגיעה מטועמים אחרים. המטרה המוצהרת של הוועידה היא להניע לפעולה ממשית שתגביל את ההתחממות הגלובלית ללא יותר מ-1.5 מעלות צלזיוס בהשוואה לעידן הטרום תעשייתי. מעבר לגבול זה, כך אומרים מדענים, האנושות תצטרך להתמודד לשינויים דרמטיים בכדור הארץ, ובעלי השלכות הרסניות למערכת האקולוגית. "זה עניין של בחירה פוליטית", מדגישים שוב ושוב בכירי הכנס, ומציינים כי לא מדובר בעוד ויכוח פוליטי, אלא בבעיה רב מערכתית בעלות השלכות כלכליות, ביטחוניות וחברתיות מקיפות. העיתונות מתרכזת בדיווחים משם, וכל פיפס בענייני אקלים מוצא עצמו מיד בראשית החדשות. אז יהיו נאומים, תהיינה פגישות, גם פוליטיות בין האורחים הנכבדים. מישראל יצאה משלחת גדלה ורחבה מאוד תרתי משמש גם מבחינת כמות היוצאים, וגם מבחינת הידע שאותו מבקשים לשווק לעולם.

ידברו על כל סוגי האנרגיות על, התפלת מים, על העננים ועל הגשמים, על הרוחות ועל הכוכבים, על המדבריות ועל הקרחונים, על כיווני הרוחות ועל ההתחממות, על הגשמים ועל הטייפונים. כך צריך להיות וטוב שזה כך. זה כמעט שנתיים פועלת קבוצת צעירים בבית שמש בנושא הזה. שם הקבוצה הוא 'שובתים בבית שמש'. מידי שישי בימי מלחמה וקורונה, ימי שישי רגילים ומתוחים, בידוד וביחד, התייצבו בכיכר נעימי קבוצת צעירים, בני נוער, וקראו בקולם איך לעצור את משבר האקלים. "ביום שני, 21 בספטמבר נקיים מחאה גדולה כחלק מיום פעולה אקלימי בין לאומי שנקבע ל-25 בספטמבר. המחאה תתקיים בירושלים וזאת תהיה צעדה לכנסת. היום הכי פעיל בכנסת הוא יום שני ולכן זה היום שנבחר למחאה בארץ. מטרת המחאה היא הפעלת לחץ ציבורי על מקבלי ההחלטות: שר האנרגיה, שר האוצר וראש הממשלה לפעול בנושא מיגור משבר האקלים בישראל., מודעה כזו ואחרות פרסמו. כמה הצטרפו. לא ממש. בכל אופן לא הרבה.

הקבוצה הזו אפילו לא זומנה פעם אחת בידי מנהיגי הציבור שלנו. אף פעם אחת לא יצא אליהם מנהיג ציבור או נבחר כדי לתמוך, לעודד.

אז הנה ימים באו, וממשלת ישראל שיגרה את המשלחת הגדולה ביותר בימיה ואולי בכלל בנושא האקלים. מי שהיה צריך להיות שם זה הילדים האלה. הם לא שם.

והימים האלה היו צריכים לפחות מעט תשומת לב גם מהציבוריות המקומית. ממש כפי שעושים בימים מיוחדים בהם מכריזים על אירועים מיוחדים היה צריך להתקיים בכל מוסדות החינוך יום כדור הארץ. יום האקלים. יום הפחם. יום לא יודע מה יהיה שמו, ובלבד שהאירוע בגלזגו יחדור עמוק עמוק לתוך התודעה הציבורית הישראלית. אין חדירה עמוקה בלי פעולה חינוכית משלימה. יום במערכת החינוך יכול היה להרוות נחת אצל ד"ר יפעת שאשא ביטון. לא חשבו על זה? חבל.

אחרת, הכנס הזה בגלזגו ייעלם כמו שעלה, תוך התפוגגות הענן מעליו, וכך המשבר יישאר איתנועוד הרבה שנים בלי עשייה לפתרונו.