חדשות מהזירה החרדית? רחוקים מאחדות

העיניים נשואות לזרם החרדי בעיר לא בשל הרוב שמצוי במספר המצביעים, אלא בעיקר לראות איך ומה מחליטים שם הרבנים? אין דמוקרטיה כבר אמרנו, המלצה של אדם אחד או שניים והנה יש לך מועמד. לב בטוח אין, ישראל סילברסטין יכול להסביר לכם טוב ממני. ישראל הלך במדבר שלוש וחצי שנים, מתוך ציפייה כאשר יגיע היום הוא אשר הוביל את המחנה, יזכה לקבל את התמיכה הרבנית. ומתברר שהשכחה הכתבה מהר וחזק מדי. כאשר הגיע הרגע, אין מרגיז ובעיקר פוגע יותר מאשר להחזיר מי שעזב את המערכת והלך לעשות לביתו במטרה להוביל מחדש.

איש לא זוכר איך סילברסטין סבל פגיעה כאשר הודח מתוך הקואליציה, ואת מי בכלל זה מעניין, אפילו זה שבא כמחליף לא מרים טלפון, לא מתנצל, לא מסביר. אז אתם בטוחים שסילברסטין לא יזכור את חוסר החמלה הזו, את חוסר הפרגון הזה למחליף שלו? הוא בן אדם, גם אנחנו יכולים להבין שמחנה סילברסטין גם אם אינו גלוי וחשוף, תמיד תמיד יהיה קיים בשטח.

והיה מחנה שהתגבש סביבו, היו אנשים שכבר החלו להיערך לנצל את ההזדמנות להיות בקרבת מנהיג משלהם. מה עכשיו? האם ירוצו לעבר המנהיג המוצהר החדש?

קבוצות פעילות ותוססות שהחלו להיערך כבר נדמו כאשר הוכרז שגרינברג הוא המועמד מטעם דגל. כל המחשבות והתקוות שלהם פתאום נגוזו. האם הם יבשילו לקבל החלטות מבחוץ? זוכרים איך הם ניהלו קמפיין שלם על נגד הנחתות מבחוץ? והיה קמפיין חזק שרץ ברשת... האם גרינברג נחשב שכמועמד 'מבפנים'. תשאלו אותם. גורמים במערכת החרדית הזו מספרים שהם רואים בגרינברג מנהיג נוטש, ואין פגיעה קשה צל ציבור חרדי מהעובדה שמנהיגו עוזב והולך לא למשימה לאומית, אלא לעבודה אחרת. כמובן שגרינברג יטען שעשייתו בירושלים הייתה לטובת הציבור החרדי הירושלמי. זו לא תשובה עבור מחנה תומכי סילברסטין. מבחינתם ברגע שגרינברג עזב את בית שמש, נגמר הסיפור שלו.

אומר לי חבר פעיל במחנה הזה: "תאר לך שמחזירים עוד מישהו שעזב את המחנה שלנו והלך לעשות במקום אחר, משה מונטג שמו. האם הוא לא עשה לציבור? מונטג היה הבסיס לקיומנו כאן, בתקופתו נבנו אלפי יחידות דיור לציבור החרדי. הוא הביא אותנו, לא גרינברג. אז שיחזירו את מונטג להנהגה המקומית, אם כבר אז כבר.". דבריו נאמרים בכעס, מה שמלמד ששקט לא יהיה כאן.

ועוד יותר במחנה דגל אין אחדות, ואין תמיכה גורפת לגרינברג. האם זו הסיבה שאגודת ישראל לא ממהרת להכריז על תמיכה בגרינברג?

אומר לי אותו תומך נלהב של סילברסטין: "במערכת הבחירות הקרובה עדיין לא ברור מה החרדים רוצים מעצמם? האם ילכו בגוש אחד? שום דבר לא בטוח". וכדי להוסיף שמן למדורה בא גולדברג, ראש סיעת שלומי אמונים, ואומר את הדברים הבאים.

אצל קלמן וגרינצייג ב'גלי ישראל': "אם תהיה הסכמה בין הסיעות החרדיות, אין ספק שמועמד הציבור החרדי ינצח ניצחון מזהיר. כך או כך, אנחנו נהיה שותפים מרכזיים בהנהגת העיר. אני מקווה שרה"ע תפתח שנת לימודים כמו שצריך ושהפוליטיקה לא תהיה חלק מזה". אם לסבתא היו גלגלים אז הייתה נוסעת עליהם.

אם ואם, שום דבר לא סגור ולא בטוח. וכאשר חרדי תולה אמירה באם, כנראה שההחלטה היא לא. לא תהיה הסכמה בתוך הסיעות החרדיות, לא תהיה הסכמה למועמדות מסביב לגרינברג. ואם חיפשתם מתוך עוד אמירה של גולדברג את הפרשנות למעלה קראו מהו אומר לקלמן וגרינצייג ב'גלי ישראל': אני תומך בריצה נפרדת של כלל הסיעות החרדיות בעיר, אין סכנה לאף מפלגה, כל אחד רק מעצים את כוחו. אנחנו מנהלים מו"מ לגבי ההמשך ואני מאמין שיש סיכוי טוב שנצליח. מי שיישב בלשכת רה"ע יהיה מי שיקבל את התמיכה שלנו.".

האם גולדברג מנהל מו"מ עם עוד גורמים שגרינברג לא בתוכם? כנראה שכן. 88 יום לבחירות הרבה ערפל, הרבה עשן כבד מאוד.