שלושים דקות שלמות הסבירו נציגי דגל התורה את ההתחבטות סביב שאלת הבחירות בבית שמש בפני הרב קנייבסקי מי שהמליץ בסופו של דבר ללכת למו"מ. ידוע, שאין 'השופט' פוסק אלא לפי מה שמונח לפניו וכך הרב קנייבסקי על תקן השופט, החליט מה שהחליט. כל מי שדעתו איתו מבין שאורך הזמן הזה קצר, קצר מלהעלות בו את כל ההיסטוריה הנפרדת והמשותפת לציבור בעיר, הכללי והחרדי, החרדי עם החרדים, החסידים עם הליטאים והשסניקים עם החרדים הקנאים.
מי שבקי בסוגיות הבוערות בעיר יודע ומבין שאפילו כפול מהזמן הזה לא מספיק כדי להביא את כל המתרחש בעיר. אפילו דיברו עמו באותיות רש"י, אפילו בתרגום לשפת הגמ' הזמן הזה היה קצר מאוד כדי להניח לפני הרב את כל החומר שבגינו יכולים להחליט ובודאי להכריע על גורלה של עיר.
מה יודעים אלו שישבו לפני הרב קנייבסקי כדי שיקבל הכרעה נכונה. ומי הביא לפניו את החומר? אלו שהביאו לפניו את החומר, בודאי שמעו מגורם אחר, ומה אלו סיפרו להם? ואיזה חומר הונח, ממה שסופר להם, הונח לפני הרב קנייבסקי? סביר להניח, מבלי חלילה לפקפק באינטרסים של הקהילה חרדית, הרי שהניחו לפני הרב כל מה שצריך כדי להחליט. אין ספק כלל בכושר הבנתו ובחוכמתו הרבה של הרב קנייבסקי, הוא גאון, מבין עניין מתוך עניין. ההיגיון אומר אם הניחו לפניו את כל הבעיות, המחסורים, המאבקים, המלחמות, הסכסוכים הקיימים בתוך השכונות סביר להניח שמיד היה הרב קנייבסקי בחכמתו הרבה לקבוע שהעיר זקוקה לשינוי. האם הניחו לפניו את מצוקת הכיתות? את מצב החינוך החרדי שרובו שוכן בקראונים ובבניינים מסוכנים? האם הניחו לפניו, שבכל רמה ג' 1 וג' 2 מצויה רק לשכה לטיפול באם וילד אחת בלבד, שתושבים זועקים על איכות חיים ירודה, כן חלף כנראה הזמן ההוא שתושבים כבר מסתפקים במועט, מוכנים להספק במועט אבל לפחות שהחצר תהיה נקיה, שהכביש לא יהא מחורר וכן הלאה. המצוקות האלו עלו וחזרו במשך השנים האחרונות ע"י תושבים, חלקם מזוהים כחברי דגל התורה.
כמעט בטוח שלא כל הצרות הונחו לפני הרב גם כדי לא להכביד עליו וגם כדי להשיג מה שהם רצו להשיג. הרב קנייבסקי שאמרנו עליו שהוא גאון מצא כנראה מספיק סיבות לא להחליט מיידית על תמיכה באבוטבול אלא ללכת למו"מ. וטיבו של מו"מ שאפשר עוד להבטיח ולהבטיח ולהבטיח...
כאשר יביאו לפני הרב את שורת ההבטחות מהמו"מ אז יקבע הרב את החלטתו. כאשר יקבע הרב כבר המערכה תהיה כמעט גמורה.
ולפני שכבוד הרב יקבע את החלטתו, האם יכולים להעז לחשוב שני הרבנים אפרתי וזוכובסקי, בטרם החלטה, להביא לפני הרב קנייבסקי נציגים מתושבי העיר הוותיקה, מייסדי ובוני העיר לדבר, להציג את תחושתם, את מר גורלם, את אכזבתם מפתיחת הדלתות לפני שנים בפני הציבור החרדי. אם יעשו זאת ואז יחליט, החלטתו לפחות תהיה מתחשבת (או שלא) ברגשות של מי שעירו נגזלה ממנו. כי עבור כל בר דעת, שלושים דקות, ויהיו הכי ארוכות, אחרי זמן ברכות ונימוס, לא נותר מספיק כדי להציג בפני מי שאמור להכריע גורלה של עיר שלמה. וכשזה יהיה קצת יותר רציני טוב אם ישקלו פרנסי העיר החרדים להפגיש בין נציגי הציבור הכללי, אלו שפתחו דלתות, לפני זה שעומד להכריע מה יהיה גורלם לשארית חייהם בעיר.
שתפו
