בית שמש עיר ציונית, כל עוד לא הוכרז אחרת. החרדים באו לעיר אליה ולא היא הלכה אליהם. כך שמראש קיבלו החרדים על עצמם להתגורר בעיר ציונית. בודאי שכל שכונה בעיר היא קודם שכונה בעיר הציונית. כמו שיש מרק חומוס, מרק שעועית או מרק אטריות, קודם כל הוא מרק ואח"כ לפי התוכן המושלך פנימה מזוהה המרק עם תוכנו. כך השכונות, כולן שכונות בעיר ציונית, התוכן בשכונה יצבע את השכונה. ונכון לעכשיו נווה שמיר צבועה בצבע ציוני מובהק. למה? כי זה היה ייעודה, כי זה היה ההסכם בהקמתה. ג, ד לחרדים, ה- ואח"כ נווה שמיר לחילוניים וללאומיים. אפילו שיש שם משפחות חרדיות, אפילו שיש שם כאלה שצועקים בשבת למראה מכונית חולפת. ג ו-ד מזוהות כחרדיות, זה בסדר. הן כאלה ואיש לא ינסה לצבוע אותן באור תכלת.
להבדיל זה כמו עכו, לוד, רמלה ואו יפו. הן ראשית לכל ערים ציוניות בארץ ישראל. מתגוררים בהם גם מיעוטים אחרים, נוצרים, מוסלמים. ערים מעורבות. האם בעכו לא יניפו את דגל ישראל? האם ביפו לא תושמע התקווה בטכסים לאומיים? צריך וחובה בימים המיועדים לכך, להניף את הדגל בכל השכונות, לא להירתע מנוכחות מתנגדים.
יש חריגים וחריגות, לזה יש ממש חוקים ברורים של תרבות דיור שאינה מפלה בין האנשים, כמו למשל הפיכת בתים למוקד הוראה, או לכולל יום או למקווה ציבורי. בעיות פתירות מתוך רצון והבנה. תארו לכם הפוך, אדם שוכר דירה והופך אותה למועדות ריקודים מתחת לבית חרדי, הרעש, ההמון, המשקאות וכל אותן סממנים של מועדונים, יתלוו למקום. האם זה נעים לשכן החרדי? ומה שמצופה מחילוני מצוי, לא לעשות מעשה מתגרה כלפי חרדים, כך אל יעשה חרדי מצוי דבר הפוגע ברגשות החילוני.
החוסרים אולי מבשרים על צרכים נדרשים והוגן לפתור אותם. עם זאת, זה לא יכול להתקיים בבתים מתוך כבוד למוסדות האלה, מתוך הערכה למתקיים בהם, ולא מתוך שום סיבה אחרת. כולל תורה מתחת לבית בו מושמעת מוסיקה או יותר מכך, (סליחה על הביטוי) מתקיים תשמיש זה לא יראת כבוד לתורה, לכן יש להפריד בין קודש לחול, החול יישאר במיקומו המיועד ואילו התורה תתנהל במיקומה הטבעי לא בבית דירות.
השבוע היה מי שהציב שלט מלא חן, 'ברוכים הבאים לנווה שמיר הציונית'. מאן דהוא ולא קשה להבין מי עשה כדבר המכוער הזה, ריסס את השלט בשחור. למה? למה זה מפריע לאותו ייצור עלי אדמות? לא הפריע לו שהוא הפריע בפתיחת מקווה טהרה בבית פרטי, לא הפריע לו שמניין מתקבל בבית פרטי להתפלל בקול שירה, לא הפריע לו מוסיקה רעשנית בשעת צהריים לפני כניסת שבת, לא הפריעו לו שלטים מאירי עיניים בסגנון מאה שערים. לא הפריע לו גדר חוצצת זרה לסביבה במרפסת מחשש לעינא טרדא. אה- כן מפריע לו של שבסה"כ הודפסה עליו המלה ציון- ציונית. ציון זה ירושלים, ציון זה יסוד חד ערכי לכל יהודי המתגורר בארץ ישראל. לא ראיתי ציוני מוחק שלטים בנוסחים מתגרים במרחבים הציבוריים. חבל. לא ככה מטפחים שכנות.
מי ממשיך להתלהם בעניין הצבע של השכונה? מיעוט קטן ושולי, והוא יוכנע בסופו של יום לקבל את הדין אם יקפידו מולו רק לפי חוק. בסופו של יום, מערכת היחסים האישית בין הפרטים היא היא התרופה לכל סממן מתלהט. אז בואו ונרגיע, נווה שמיר היא שכונה בבית שמש הציונית. תושביה יהודים מגווני הקשת הדתית, רוצים לחיות בשקט ובאיכות חיים. כל מי שיפר את הכללים הקבועים בידי התושבים והחוק, ימצא עצמו מתמודד בבדידות שאינה בריאה לכל אדם באשר הוא. אל תעזו לנסות את הרגשות הלאומיות המפעמות בכל נפש יהודי הומיה.
שתפו
