הבחירות בעוד שנה, אם לא יקרה שום דבר לא צפוי, אז אם הם יתקיימו במועדם, זה יהיה כנראה בסוף אוקטובר תחילת נובמבר. עז אז ימשיכו לטחון לנו את הראש על אפשרויות חיבור והתחברות, כולם אגב רק בצד אחד של המחנה, המחנה החרדי. האם הגוש החרדי יחזור להיות מפלגה אחת? האם הגוש החרדי יתפצל כמו בבחירות האחרונות, מי יתמוך במי, ש"ס בדגל, או דגל בש"ס. מה עם אגודת ישראל, מה עם הירושלמים? ומה עם טוב? האם אלה בכלל שרדו את עונת היובש... ומי יוביל בסוף, בתוך דגל, האם זה יהיה מונטג או אולי גרינברג...
יש הרבה שאלות, ותשובה אחת בסופם. לא שלי, של הכותבים וכמעט לא היה כותב שלא התבטא בסגנון הזה- המערכה כבר הוכרעה. כלומר החרדים ימשיכו לשלוט בעיר. לדעתם של אלה מכל זווית, ולפי המוכר מהעבר בסופו של יום גם החרדים הכי ביקורתיים לשלטון הנוכחי יעדיפו בסופו של יום ראש עיר חרדי. ומבחינתם, אבוטבול, מונטג, גרינברג או אפילו אענרייך, או כל אחד אחר, עדיף להם מציוני.
אנחנו מצויים בעונת הרעמים, אחריה יבואו הברקים. הגשם? צריך הרבה הרבה להתפלל, שיבוא בעקבותיהם. לעיתים יש הרבה רעמים, וברקים גם בלי גשם...
בעונה הזו רבים המעלים על שולחנם כמנתחים את ההתפלמסות מסביב לרעמים. מה יהיה, מי יהיה. מעניין שאף אחד מהם לא מנתח את המצב, את תוצאת 'מה יהיה' או 'מי יהיה' מבחינת הפתרונות לצרכים העולים מידי יום כפטריות אחר הגשם. לאן העיר הגיעה? לאן תגיע? האם טוב לתושבים ואולי רע להם עם שלטון חרדי? או אולי יש אופציה אחרת...
יכולים להתעלם, תמונת המצב היא לא נעימה, לא טובה, אפילו קודרת. לו רק יכלו לקרוא את הדברים ולהתייחס אליהם בהגינות היו מבינים עד כמה המציאות לא טובה לכל התושבים. לחרדים כחילוניים, לדתיים לאומיים כמו לכל החסידים. תושבים שמתנתקים לרגע מהתלות הרבנית שלהם מבינים שגם אלה יהיו מי שיהיו, מזהים בסופו של דבר את 'האמת'. כשתושב ברמה ג' טוען תשתיות, להאמין לו, או לא? וחסרים לו הרבה, למשל בתי כנסת, בתי מדרש, מקוואות, פארקים, גנים, ולאחרונה אפילו העזו לדרוש מגרש לספורט. או כשהוא מתלונן על ניקיון, ועל הימצאותם של תנים, או מרפאות לאם ולמשפחה, האם להאמין לו? אט אט חודרת לתודעה שהניהול העירוני של העיר הזו זועק לשמיים.
וכאשר תושבים מתלוננים על מצוקות אחרות בשכונות 'הותיקות ' יותר, ממזרח שמש, יפה נוף, רמה ב' ורמה א', על ניקיון, על מדרכות הרוסות, על חוסר בכיתות, על מבני ציבור שאינם, להאמין להם או לו? גם שם חודרת התודעה שהעיר מתנהלת באופן לא תקין...
וכאשר תושבים בכל השכונות, שומעים על הטיית מכרז, על שיקול דעת בניגוד לחוות דעת משפטית, על מינוי פוליטי, על אמירות בעייתיות כלפי אוכלוסיות כאלו, על הוצאות מופרזות, על התייחסות לקהילות מסוימות ע"ח קהילות אחרות, על מעשי התעשרות ע"ח הפרט, האם הם רק שומעים רעמים?
בחמש השנים האחרונות חלה התפכחות אצל הציבור החרדי. גם חסרי העצמאות המחשבתית מבינים היום שבסוף הספינה הזו תטבע אם תמשיך באותה דרך להתנהל. נשמעות ביקורות כלפי המנהיגות המקומית, ובכלל לגבי הגישה של לבנות ולבנות ולבנות מבלי להשלים את התשתיות החסרות. מי ששם כאן מיליון שקל לרכוש דירה הוא מצפה לחיות באיכות חיים הוגנת. על בשרו חווה את המחסורים, את הכיתות שאין, את המאבקים היום יומיים לא נגד ציבור חילוני, אלא נגד מנהיגות שמגלה אזלת יד. מדובר בציבור אינטליגנטי, שמבין כי המצב בעיר אינו דומה למצב כפי שציירו לו אותו בדפי פרשת השבוע. אין מקומות עבודה חדשים, ויש לא מעט ציבור שמבין שהוא חייב לעבוד כדי להביא פרנסה. לימוד תורה הוא דבר מהותי וחשוב, קדושת השבת לא פחות, גיוס לא חובה, מעבר לכל -יש גם הבנה שצריך לתת שירותי יום יום. העיר בית שמש דומה לחורש טבעי שעלה בשריפה, העשן יתפוגג, חידוש החורש יימשך שנים ארוכות. אנחנו אחרי שריפה... יש הרבה עשן באויר, זה יתפוגג. האם ניתן יהיה לשקם את העיר אחרי השריפה? ובשפה אחרת, יש התפכחות, האם היא תוביל לשינוי? ברך עלינו את השנה הזאת לטובה ולברכה. אמן.
שתפו
