באשר לקטע האמנותי של המופעים, עמיר בן עיון, שרית חדד ואברהם טל, אין לי מה לטעון זולת המיקום למופעים. מי שביא אותם בדק כנראה שזה הסגנון האהוב על המבקרים הצפויים, וזה בסדר. המיקום היווה עבורי בעיה, לאחרים לא. וכנראה שאני מיעוט, אז לא חייבים לקבל דעתי. אני עדיין עיקש לראות במקום הזה מקום מקודש צריך להעניק לו את הכבוד המיוחד הניתן לזיכרון ולא להופכו לתחנת שעשוע וצחוק.
ההערות הבאות נוגעות לקטע הבוקרי, הנוגע ליצירה ולפעילות. אם תרצו הערות, מבחינתי אלו הארות. ירצו יקנו, לא ירצו שימשיכו במה שהחלו. כדי שלא אמצא כותב רק משמיעה טרחתי והגעתי לתל, קרי לפסטיבל לראות במו עיני. גם שאלתי כאלה שזה עתה החליטו לסיים את הפעילות בדרכם הביתה.
פסטיבל התל, כך שמו, כך הלוגו שלו בכל הפרסומים, ולכן המוקד צריך להיות התל. והתל היה מחוץ למשחק!!! הסיפור המקראי סופר, אבל לא ברגליים. מה שאדם אינו חש ברגליו לא יבין. והייתה כוונה או רצון להסביר או להכיר את התל למבקריו. 'אבירי התל' נרתמו למשימה, ולכן היה חשוב להעניק לבאים סיור בתל. את זה לא קיבלו!!! זה כמו לקיים פסטיבל 'חוצות היוצר' בירושלים ולהביא ציבור לחוצות היוצר ולהצביע להם על חוצות היוצר מבלי לתת לציבור הזדמנות להיכנס לשם. כמו להביא ציבור לפסטיבל מוסיקה בעין גב ולהוביל אותם לאולם תיאטרון בטבריה.
המבקרים, קיבלו אזניות שמע להקשיב לדברי הסבר. נכון מאוד, מומלץ מאוד. למה לא לשלב הליכה בין הממצאים. אסור? אז לא עושים. סבתא שיצאה זה עתה מהפעילות אומרת לי: 'נהניתי אבל גם התאכזבתי'. איך אני שואל, גם נהנית וגם התאכזבת? 'הנכדים שלי באו בשבילו הפעילות, אני באתי בשביל התל. הם קיבלו מה שרצו, אני לא!!! הנה תשובה למי שמבקש לשנות את התכניות לשנה הבאה.
תל בית שמש אינו רק מגרש החניה הצמוד אליו. המגרש הוא חלק דווקא ששייך לרחבת הזיכרון של האנדרטה. תל בית שמש, החלק המקראי, מימי חזקיהו הוא דווקא החלק הצפוני. שם מצוי בור אגירת מי גשמים שהשתמר והתגלה בחפירות ד"ר בנימין בונימוביץ. שם התגלה שער העיר המצביע על העיר המקראי. השער מצוי בצד הדרומי של התל פונה לכיוון תל עזיקה, שכה, עמק עדולם. מעל המצפה בתל רואים את מסלול הפרות וארון ברית ה' העולות מארץ פלישתים. שם היה המקום הנכון להסביר את סיפורו של התל. הרחיקו יוזמי הפסטיבל את המבקרים מהעיקר והפכו את החפירות האחרונות (מהתקופה הביזנטית) לעיקר. לא כך צריך להיות!!! יש צידוק בכך בשל בעיות לוגיסטיות שלא הביאו את המבקרים למקום החשוב . ואולי אפשר אחרת?
וכאן אני מביא אתכם לערך המוסף שצריך לצאת מקיום פסטיבל. כל פסטיבל בכל מקום בעולם, החל מארגון אולימפיאדה ועד לפסטיבל עין גב, התוצאה היא שאנשים באים לאותו מקום עקב האירוע וחוזרים לשם בעתיד למטרות אחרות שהתגלו בימי הפסטיבל. התשתיות כבר הוכנו בימי הפסטיבל, עכשיו נותר לנצל אותם להכנסות לטובת המקום. עין גב, חוזרים לכנרת. אולימפיאדה? חוזרים לעיר או לארץ בה התקיימה. מה הערך המוסף של הפסטיבל? באו, שיחקו בחורשת אופנהיימר על שמו נקראת החורשה, השתדלו עוד קצת קיבלו אזניות השמע- שמעו, הקשיבו. מה הלאה? יחזרו בעקבות הפסטיבל? לא!! איזו סיבה יש להם לחזור למגרש החניה בקרבת התל, אפילו את התל הם לא חוו!!. כלומר כל ההשקעה שהושקעה ובשלב זה לא חשוב לי מקור וכמה ההשקעה, היא לזמן הנכון ולא לעתיד לבוא.
ועכשיו לתוכן הפעילות. היתה בימת משחק לילדים, שבע פעמים עלו השחקנים על הבימה והעלו לפני הילדים מופע (היו שתי הצגות שהתחלפו ביניהם), היו בימות הפעלה לילדים- אפשר יותר. רובן קליעת סלים, או הדפס עלים על נייר. מספיק. לטעמי לא. אפשר היה לארגן יותר תוכן. מה? תתייעצו עם אנשי אמנות קיימים בעיר.
הפעילות התקיימה בחורשה, הנה למי שהגה את רעיון הנטיעה הזה- מאיר מלכא איש קק"ל מגיע תודה גדולה. הנצחה ראויה, הופכים פינת הנצחה לפעילות חינוכית. (לא ריקודים ולא צהלות) אפשר היה לקיים פעילות כזו בכל פינה מוצלת אחרת בעיר. ואגב זאת, לא ראיתי נקודת מים לילדים. יכול להיות שהיה?
לסיכום: הונחה היוזמה והרעיון קיים, אפשר והיה צריך לקרוא את הפסטיבל פסטיבל החורשה וזה לא פוגע ברמתו או בכבודו של המקום. החליטו כך, שיהיה. רק נא לתקן מה שנכתב או לפחות להתייחס. מניין יבוא התקציב לשנה הבאה, אם השנה זה נלקח מתקציב החלטת ממשלה. מניין יבוא המימון לתקציב הבא, ושנה הבאה שנת בחירות. אז כנראה לא יוותרו על קיומו.
שתפו
