פתיחת היכל התרבות לא יכולה להיות בלי טיפוח השוק הישן

העבודות בקצות המתחם להקמת היכל התרבות כבר בשלבי סיום, קירות ההפרדה בין הכביש לבין המתחם, שביל הגישה, אולם הזכוכית היפהפה, הבבואה להיכל, הורכבה, ואפילו אדמת גן כבר נשפכה במה שעשוי להיות פינות נוי יפות בפתח ההיכל. כנאה וכיאה להשקעה של עשרות מיליוני שקלים למען קידום התרבות בבית שמש.

יש גם שביל גישה מרח' הרצל למתחם ההיכל, ומדרגות עולות ויורדות שיהפכו מן הימים גם שביל קיצור בין מתחם הקניות בנעימי לבין רח' הרצל.

ועדיין חסר משהו, וצריך לפתוח את פריזמת המצלמה כדי לראות מעט ימינה, משהו שהוא פשוט חורג או יחרוג מההמראה הנכון לתרבות בעיר בית שמש. קוראים למקום הזה שוקניון, או אולי השוק הישן, או אולי סתם מזבלה.

המתחם הזה צריך להיראות אחרת, מכל הסיבות שבעולם, קרוב למתחמי מגורים, קרוב למתחם הקניות הבולט ביותר בעיר, קרוב לבית העירייה, ועכשיו קרוב להיכל התרבות.

מתחם השוק שימש בעבר את השוק הישן לטובת תושבי העיר. העירייה ניהלה באמצעות זכיינים את המקום, ואח"כ ניהלה אותו באופן עצמאי. בסדר, לא בסדר, זה עניין סבוך ומורכב ודיונו לא בכאן. ניצול הבימה הזו לטובת הציבור נעשה ביודעין עי עיריית בית שמש, למרות שהשטח הוגדר כשטח פרטי של בעלי החניות.

המתחם הזה הפך להיות מסוף אשפה מצטברת, מתגלגלת, עפה ברוח, על כורחו או שלא על כורחו. התמונות כואבות, מביישות ומביכות. מי שעובר שם, מי שמעז להתקרב למקום הזה, מי שבכלל חושב שהמקום הזה מצוי ליד היכל ממנו יבקעו מחיאות כפיים לתרבות, קשה לו לקבל מקום כזה בעידן 2021.

ערימות האשפה, עצי קיקיון צומחים, מכוניות גרוטאות, אספלט מחורר, בוץ בימי החורף, ועוד ועוד מתארים תמונה מביישת ומכוערת.

עוד משהו, השטח הוא שטח פרטי. הוא בבעלות אנשים, חלקם הלכו לעולמם, חלקם חיים, חלקם עדיין בעולם העסקים, חלקם כבר לא מעניין אותם מה הולך שם.

מישהו צריך לקחת יוזמה לידיו, מישהו חייב לטפל בכך.

מקום מוזנח, או לא, גם אם הוא בבעלות פרטית אסור שיישאר במצב הזה.

כאן נכנסת הרשות המקומית. היא בסמכותה ואולי מחובתה לדאוג שהמתקן הזה יהא שמיש לטובת הציבור. אם ע"י אכיפת החוק לניקיון שם, ואם ע"י פעולה יזומה שלה במתחם.

מכיוון שבעלי המקום, כאמור לעיל כבר מגלים אדישות למתרחש, על הרשות, שכבר הוכיחה יכולת 'להשתלט' על המתחם, להוביל מעשה.

מה היא צריכה לעשות, לא מצופה ממנה להפוך את המקום למתחם שרונה התלאביבי, עם בריכות מים ודגים צבעוניים בתוכם, לא ספסלי מוסיקה ולא תאורת גן לילית עשירה, פשוט. לעשות בפשטות שהמקום הזה יראה אחרת. אספלט, ניקיון, תאורה. לנקות האשפה וערימות הזבל, לנקות הגרוטאות, לחייב כל מי שינסה לחדש לעצמו את אוספי הגרוטאות, בהשקעה מינימלית לעשות אותו מה שהמקום צריך להיות.

מניין הכסף?

כן, אפשר לחשוב על גיוס כספים מתוך קרנות הרשות. יש כסף לבנות מגרשי ספורט, בתי כנסת, מתחמים לטובת כלל הציבור, גם המתחם הזה שהניב תנובה כלשהיא בעבר לעיריית בית שמש, ראוי לאותו מקור תקציבי למימון ההוצאה לשיפוצו.

ממש לשם כך נועדו כספי קרנות הרשות, והמתחם הזה חשוב לא פחות מכל פינת נוי אחרת בעיר. ניקיונו והפיכתו לשמיש יניבו לעירייה הכנסות עתידיות מגביית ארנונה. כך שיצא הפסדו בשכרו.

ויש היום מקדמי פרויקטים בעירייה שאם המשימה הזו תוטל על כתפיהם הם יעשו זאת בחדווה, בשמחה. העירייה תרווחי בטווח הארוך, בית שמש כולה תצא נשכרת.

ואם תאמרו שכספי קרנות הרשות לא נועדו למשימה כזו, יש מקור אחר, תקציב ישן מול חדש. נתבשרנו כי 36 מיליון שח הגיעו לעיר. אפשר לקחת סכום מינימלי משם ולפתח את הישן, את הישן לטובת החדש.

נדמה ולא אהיה טועה, לא יהא מערער על כך שכספים משני המקורות האלה יעשו את המהפך הנדרש בשוק הישן. והרי בסופו של יום, המקום הזה נועד לטובת הציבור.

ולסיום, היום מפרגן אחד הכותבים המוכשרים בעיר לממונה על העיר הוותיקה. פרגון אמיתי ואפילו צנוע. המשימה הזו של טיפוח השוק הישן מתאימה לו לאיש, לשלום אדרי, ככפפה ליד. הוא מסוגל להוביל פרוייקט כזה גם אם יעמידו בפניו מכשולים הוא באישיותו ובתבונתו מסוגל לכך. תנו לו את השרביט להוביל.