מבחן התפילה, מתקבלת או לאו, אינו בהכרח ביום יום. יש מי שזוכה לראות בחייו תפילותיו מתגשמות ויש רבים, צדיקים במיוחד זוכים אחרי פטירתם. "תננו לאהבה לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואינו וגמלנו בחסדים טובים" אמר מידי בוקר יחזקאל טהוליאן ז"ל בתפילת השחרית והתכוון לכל תג ולכל אות במשפט המהדהד הזה. בעיני כל רואינו. בואו תקראו סיפור על איש שבו לא הוא מדבר, כי הוא נפטר לבית עולמו. אל מכריו, שכניו, קוניו, רבים רבים מבני בית שמש שעשו עליה או הכירוהו מימי עלייתו שלו.
יחזקאל טהוליאן נפטר לב"ע בא' כסלו תשפ"ה, שמו הלך לפניו. זכה הרבה בחייו, ועוד יותר אחרי פטירתו. חוברת שלמה בה מצוטטים דברים שחשבו עליו מכריו, שכניו, ידידיו, מבקרים בחנות הכל בו שלו בשכונת מגדל המים. כאשר נפטר מהעולם בא' כסלו, לפני קצת יותר מ-40 ימים, לא רבים האמינו למשמע הבשורה הכואבת. "הרי ראינו אותו לא מזמן", אמת ואכן נכון הדבר, זו היתה הפתעה גדולה למוקיריו הרבים. "תוך פרק זמן קצר התפשטה המחלה, לצערינו כבר לא היה מה לעשות. מיטב הרופאים השתדלו וניסו, אבא הלך לעולם שכולו טוב". ברוך דין האמת.
יחזקאל טהוליאן, אחד מוותיקי העיר. לא בפרפרזה, באמת, על אמת, עזב את איראן של ימי השאח והעדיף את ארץ ישראל בעליות לארץ של תחילת שנות ה-60. הוא גידל דורות בנים ונכדים ברוך השם בעיר. למרות הקושי, והיה קושי בעיר, מחוסרת העבודה בימיה הראשונים, מחוסרת תרבות, רובה עולים, עם קשיי שפה רוחו לא נשברה.
על המדף בחנותו במגדל המים עמדה חוברת גדושה, בכתבי יד. הדמות בעטיפה פיתתה גם אותי לעיין ולקרוא ציטוטים, הברקות ברגע של כותב מזדמן, אמרי שפר של מכרים, שכנים, כל אחד וסגנונו, הכל על הדמות המופלאה שזה הלה לבית עולמה ונפרדה מאיתנו. רעיון הנצחה יוצא דופן, בבחינת "כי לא במותו יקח הכל, לא ירד אחריו כבודו". ואכן כבוד גדול רוחשת הקהילה ליחזקאל ז"ל.
הנה כמה ציטוטים להעיד על עוצמתו וגדולתו של האיש, הנחבא אל הכלים מעל הכל. עניו מכל אדם. צדיק. "זה עתה שבתי מהשבעה ונראה לי שיש לי אותו הסיפור כמו כולם. כאשר עלינו ארצה מישהו המליץ על החנות ובמשך 12 שנים יחזקאל היה סבלני עם העברית השבורה שלנו. עזר בכל כך הרבה דברים. מעולם לא אמרנו: "אנחנו צריכים ללכת לחנות כלי בית". או אנחנו צריכים ללכת לכלבו. זה תמיד היה אנחנו צריכים ללכת אל יחזקאל". מעידה כותבת חוה פינצ'וק.
אפרת לביא המגדירה עצמה לקוחה מרוצה כותבת במחברת הזיכרון: יחזקאל איש יקר וחביב. הבשורה קשה מאוד, איש מסביר פנים אוהב הבריות, עם חיוך תמידי על הפנים. מלא אופטימיות והמון שמחה רק ללמדנו אהבת חינם." הנה שיעור לחיים .
"החנות שלו היתה חלק מהמרקם של בית שמש. תמיד נדהמתי מהדברים המגוונים שהיו לו. הוא יכל למצוא הכל בקצה אצבעותיו, הוא יחסר לכולם". כותבת יסמין ברנשטיין ומתרגמת כל מילה לאנגלית.
טובה ויינברג מגדירה את פטירתו כסוף עידן. " עמוד תווך של בית שמש. בן אדם שתמיד היה אפשר לסמוך עליו, הרבה לפני שכל החנויות צמחו ורבו בבית שמש. אני מאוד עצובה. אני הכרתי את יחזקאל למעלה מ-30 שנה (!!!) עמוד שדרה של בית שמש. אדם נפלא, שמח עוזר. יהי זכרו ברוך".
אפשר לחשוב שאחרי פטירת אדם מרבים בשבחו, לא על יחזקאל. ממש כך, כאשר כותבים אנשים ומצוטטים בשמם על אותן מעלות רבות שהתקיימו באיש העניו הזה אין ספק באמיתות הכתוב. מדובר בחוברת עם עשרות עמודים מלאי ציטוטים ואמירות מיוחסות ליחזקאל. בכולן בולטת דמותו של האיש. יש מי שמלווה את יחזקאל מאז החנות הקטנה שלו ועד הכל בו המפוצל בחטיבת הראל, שתי חנויות לא צמודות מלאות ועשירות בכל מה שאדם זקוק לבית, כל בו של ממש. "הוא הפך לרחוב, הוא הכיר את כולם, כך כשהוא היה עוזר תמיד עם חיוך גדול והצעות לפיתרון בעיות והצעות הגיוניות". יחזקאל יחסר מסכם מריון המבורגר.
נקודה חשובה בהתרשמות היא מדובר בקבוצת עולים שהגיעו לעיר קטנה ומצאו כאן לא מוסד, לא בניין מרשים, לא מבנה קומות רחב ידיים, אלא כל בו שכונתי שהיה עבורם המרכז לצרכי הבית. כל בו יחזקאל הוא אחת מהחנויות עם חווית קניה של פעם. כאשר בעל הבית הוא גם המוכר, הוא גם המשרת שלך, הוא גם הגובה תשלום, אתה מרגיש חיבור אישי. יחזקאל היה מסתובב עם הלקוח בתוככי החנות עד שהיה מוצא את מחסורו. וזה יכול היה להיות כל דבר, ממגנט פשוט ועד אביזרים למקלחת או לצינור מים שהתפוצץ.
יהי זכרו של יחזקאל ברוך לעד.