אם שאלתם את עצמכם במה עסוקה ד"ר עליזה בלוך, ראש העיר עד ה-10 למרץ, בימים אלה, הנה תשובה, אחת התשובות. כי בינתיים הספיקה להשיק את ספרה השני "גשרים של אור" ספר המתאר ואולי גם מסכם תקופה של עיר, של עבודה מאומצת, 24/7, למען עיר שגדלה מ-119 אלף לכמעט 180 אלף תושבים.
ד"ר בלוך נסחפה לקחת חלק בזעקת האמהות בתפילה ובמעשה למען החטופים בעזה. בליל השקת הספר כיוונה בלוך למצב העכשווי. "מדינת ישראל נמצאת באירוע השיקומי הגדול ביותר מיום הקמתה: שיקום הצבא, שיקום הכלכלה בצפון ובדרום, שיקום האמון של האזרחים במדינה ועוד ועוד. כל פצוע הזקוק לשיקום בתחילה מאושפז במחלקת שיקום ולאחר מכן מגיע לאשפוז יום שיקומי. זהו התהליך ארוך שבו צריך להביט היישר לבעיות ולא להתחפר בעמדות. אנחנו צריכים ליצור מנהיגות משקמת, מנהיגות מחברת. מנהיגות מגשרת." היא חלק מהמנהיגות? ייתכן וזו רק תחילת הדרך. בינתיים היא מצטרפת לשורת אישים כמו ד"ר עליזה לביא (ח"כ לשעבר) גב' נורית דאבוש, מאיה מורנו, הרב' אביבה סתיו רחלי פרנקל בטכס הפרשת חלה בליווי זמרת.
בבלוך זורם דם רגיש למשפחת השכול, היא לא שוכחת ולא תשכח, היא עמלה בעת כהונתה וגם עכשיו לזכור ולכבד את הנופלים. "כשתיכננו את הערב (ערב השקת הספר) חשבנו האם להזמין את המשפחות השכולות מהעיר, משפחות שבחודשים האחרונים הפכו להיות חלק מהזהות האישית שלי, היינו איתם מרגע קבלת ההודעה ואח"כ במסע החיים החדש עם השכול. בסוף חשבנו שבכל זאת זה אירוע שמח, של חגיגה של יצירה, ולא בטוח שזה יהיה מדויק עבורם. ובכל זאת, רוחם איתנו פה, משפחות: דוד, עודי, לוי, בכר, קסטיאל, גדליה, לוינשטרן, קאסיה, בלום, חדד, סיוון, ארלי ואסולין. 13 משפחות מהעיר ששילמו את המחיר היקר האפשרי במלחמה הכי צודקת במלחמות ישראל. וזה כדי שאנחנו נוכל לחיות פה בארץ הזו. הפעולה האחרונה שעשיתי כראש עיר הייתה הקמה של גינת כלניות אדומות ברחוב ראובן ששכל ארבעה מבניו. נפגשנו שם המשפחות יחד, בכינו, התחבקנו, ושם אמרתי את מה שאני רוצה להגיד גם פה, הבחירה לשים גינת זכרון ברחוב הראשי היא כדי להזכיר לכולנו יום יום, שעה שעה, בימי השגרה, בימים בהם יש סיבות לריב, להתווכח, לפרק, להשמיץ, שנזכור שאנחנו חייבים להיות ראויים לאלו ששילמו את המחיר, לאלו שכבר לא יחזרו."
ביום שישי הקרוב ישאו הנ"ל תפילה יחד עם מכובדות נוספות בבית הכנסת בושאייף במושב זיתן (ליד לוד) בשעה 10:00 בבוקר. "נתאחד יחד ונקים קול זעקה גדולה, זעקת האם, האחות, החברה. מי ייתן וזעקתנו תעלה השמימה ותתקבל ברגע קטן כיאה לזעקה תמה". ציבור הנשים מוזמן. המעמד יתקיים במעמד אמהות החטופים מירב ברגר אמה של אגם ודיצה תרצה אור אמו של אבינתן הי"ו.
שתפו
