התקציב הייעודי לנזקק שהקצה משרד הרווחה בשנת 2019 לרשויות המקומיות שרמתן החברתית - כלכלית נמוכה (בית שמש אשכול 2 ס.צ) היה קטן במידה ניכרת מהתקציב הייעודי לנזקק שקיבלו הרשויות המקומיות שרמתן החברתית-כלכלית בינונית וגבוהה (680 ש"ח ו-1,480 ש"ח בהתאמה). זו יכולה להיות הכותרת, האפליה בין הרשויות המקומיות בתקצוב המדינה. ראש עיר נועז היה מניח את המפתחות לראשי המדינה לנהל את העיר שלו במקומו. אצלנו זה לא יקרה כי... הנה כאן מתחיל ונגמר העוול לגבי ישראל השניה והשלישית.
מבקר המדינה מתניה אגלמן 'נכנס' חזק ברשויות המקומיות, מבלי לדלג על מצחוייבות הממשלה לצרכיהם של הרשויות המקומיות. הדו"ח שפורסם היום כולל בתוכו 13 פרקי ביקורות במגוון נושאים חשובים העומדים בליבת העשייה של הרשויות המקומיות, ובהם נושאי חברה ורווחה ונושאי תכנון ובנייה, כגון התנהלות הרשויות המקומיות במשבר הקורונה והפרק העוסק באלימות בתוך המשפחה, שהיא בעיה חברתית קשה הנפוצה בקרב כל המעמדות, התרבויות והגילים. במסגרת זו מתפרסם גם דוח מיוחד בנושא ההגנה מפני נזקי שיטפונות.
הדו"ח נוגע ונושק לבית שמש בשני נושאים בהם בדק המבקר, אלימות במשפחה ורישוי ובניה. הנה קטעים מהדו"ח , כמובן לא הבאנו את כל מסקנותיו והלצותיו. המתעניין יוכל להיכנס לאתר מבקר המדינה ולהשלים לעצמו.
מבקר המדינה סרק את אופן ההתמודדות של רשויות השלטון - המרכזי והמקומי - עם תופעת האלימות בין בני זוג. הביקורת נעשתה במשרד הרווחה, במחלקות לשירותים חברתיים גם במטה יהודה ובמרכזים לטיפול ומניעת אלימות במשפחה בעיריות בית שמש.
בביקורת עלה כי בשנת 2019 טופלו ב-95 מתוך 110 המרכזים למניעה וטיפול באלימות במשפחה 8,641 משפחות. עם זאת, מדיווחי הרשויות המקומיות המוזנים במערכת הממוחשבת של משרד הרווחה לצורך קבלת תקציב עולה כי הן דיווחו רק על 4,266 (כ-49%) מהמשפחות שטופלו במרכזים בפועל. הרשויות המקומיות נמנעות מלדווח על מספרן המדויק של המשפחות המטופלות במרכזים כדי למנוע מצב לפיו הרשויות ירשמו הוצאה גבוהה יותר מההכנסה שיקבלו ממשרד הרווחה ובפועל גובר עומס העבודה על העובדים הסוציאליים (להלן - עו"סים) המטפלים.
תקציב ייעודי להתמודדות עם תופעת האלימות במשפחה מועבר לרשויות המקומיות שבהן פועל מרכז. נמצא כי התקציב הייעודי לנזקק שהקצה משרד הרווחה בשנת 2019 לרשויות המקומיות שרמתן החברתית - כלכלית נמוכה (בית שמש אשכול 2 ס.צ) היה קטן במידה ניכרת מהתקציב הייעודי לנזקק שקיבלו הרשויות המקומיות שרמתן החברתית-כלכלית בינונית וגבוהה (680 ש"ח ו-1,480 ש"ח בהתאמה). כמו כן, רוב הרשויות המקומיות המשתתפות בתוכניות ייעודיות להתמודדות עם תופעת האלימות של משרד הרווחה ומשרדים נוספים הן ברמה חברתית-כלכלית בינונית וגבוהה.
הדוח מציין כי בתקופת מגפת הקורונה חל גידול ניכר במספר הפונים לקבלת סיוע מרשויות הרווחה - גידול של כ-% 800 במספר הפניות למוקד 118 ושל 26% בפניות למחלקות לשירותים חברתיים ולמרכזים לטיפול ומניעת אלימות במשפחה, וכן גידול של 22% במספר התיקים שנפתחו במשטרה ושל 160% במספר הנשים שנרצחו על ידי בני זוגן. גידול ניכר זה מדגיש את החיוניות שבהגברת פעילותם של שירותי הרווחה למניעת התופעה, לאיתור משפחות הכלואות במעגל האלימות, למתן סיוע ותמיכה לנפגעי אלימות ולשיקום הגברים האלימים. מומלץ כי ההתמודדות עם התופעה תתבצע תוך שיתוף פעולה בין כלל הגופים הפועלים בתחום, תוך שמירה על הרצף הטיפולי - הן בנפגעים והן בפוגעים, ותוך הכשרה מתאימה של המטפלים והפחתת עומס העבודה עליהם. על הגורמים הרבים העוסקים בתחום, ובהם משרד הרווחה, הרשויות המקומיות, משרד הבריאות, משרד החינוך, המשרד לביטחון הפנים, המשטרה והרשות למאבק באלימות - לשתף פעולה מתוך ראייה מערכתית לשם מיגור תופעת האלימות בין בני זוג, הגורמת נזקים מידיים וארוכי טווח הן לפרט והן לקהילה.
מבקר המדינה ערך ביקורת בנושא ייעול הליכי רישוי הבנייה במינהל התכנון ובוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה. חלק מהנושאים נבדקו בכל 131 הוועדות המקומיות; בשמונה ועדות מקומיות - הוועדות המקומיות באר שבע, בית שמש, חיפה, מורדות הכרמל, מעלה הגליל, נתיבות, קסם, וראש העין - התקיימה בדיקת עומק.
נמצא כי מערכת רישוי זמין אינה מותאמת במלואה לצרכים. למשל, בהיעדר ממשק בינה ובין מערכת ניהול הוועדות נדרשות הוועדות לבצע עבודה כפולה וידנית בשתי המערכות - דבר הגורם לעלויות עודפות של כוח אדם, לפגיעה ביכולת לניהול תהליכים ולבקרה עליהם ולפתיחת פתח לטעויות, כגון הבדלים ברישום תאריכי הנפקת ההיתרים בשתי המערכות, ואף לסיכונים אחרים ולתסבוכות משפטיות. בשל היעדר הממשק, לשום גורם ממשלתי אין מידע כולל המשלב את הנתונים הנמצאים בכל המערכות ועקב כך חסרים נתונים לצורך השלמת תמונת מצב מעודכנת בתחום התכנון והרישוי.
נמצא כי הנפקת ההיתרים בכל המסלולים במחצית השנייה של שנת 2019 ארכה 319 ימים בממוצע, במסלול ההקלות 407 ימים בממוצע, במסלול המלא 276 ימים ובמסלול המקוצר 144 ימים. משכי זמן אלו ארוכים ממשך הזמן הממוצע של 114 ימים שמדד הבנק העולמי במדינות המפעילות מערכות מקוונות להגשת הבקשות להיתר.
הוועדות המקומיות שנבדקו לא הכינו תוכניות הכשרה ופיתוח מקצועי עבור בודקי ההיתרים והמידענים. עוד נמצא כי רק לשלוש משמונה הוועדות שנבדקו היו נהלים לניהול הליכי הרישוי, לשתיים מהשמונה היו תוכניות עבודה, ושלוש מבין השמונה קיימו בכל השנים שנבדקו את המניין החוקי של ישיבות הוועדה ורשות הרישוי. בוועדות שנבדקו עלה כי האפשרות לקבל דוחות ניהול על התהליכים מוגבלת ואינה כוללת חיתוכי מידע לפי כמה פרמטרים, הצגה של עיבוד וניתוח של הנתונים והמגמות ותצוגה חזותית של התקדמות התהליכים והתראות על חריגות (מערכת BI).
בנוסף, ההודעות המתפרסמות לציבור כוללות פרטים טכניים ונתונים רבים המודפסים בצפיפות. עלות הפרסום בעיתונים (פרסום הנדרש לפי החוק) בשנת 2019 נאמדת בכ-15 מיליון ש"ח. מתכונת הפרסום של ההודעות ועלותו מעוררות ספק בנוגע למועילותו של הפרסום, מינהל התכנון לא בחן היבטים אלו.
בסיכום הדוח צוין כי מוצע שמשרד הפנים, מינהל התכנון, הרשויות המקומיות והוועדות המקומיות יפעלו לתיקון הליקויים שהועלו בדוח זה, תוך שיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים להליך הרישוי ותוך היערכות מקיפה לייעול ולטיוב של הליכי רישוי הבנייה בישראל, בין היתר על סמך ההמלצות שבדוח.
מילה אחרונה: מי ילמד את הדו"ח וישב לתקן? כמו בעבר, כאשר פורסם דוח לענייני העסקת קרובי משפחה, אם צפוי אותו יחס, אז כנראה מה שהיה הוא אשר יהיה. .
שתפו
