הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציגה מדד חברתי-כלכלי של אוכלוסייה ברמה של רשות מקומית, ברמה של יישוב וברמה של אזור סטטיסטי בשנת 2017 המבוסס על נתונים ממקורות מנהליים.
הניתוח נערך עבור 255 רשויות מקומיות, מתוכן 201 עיריות ומועצות מקומיות ו-54 מועצות אזוריות, לפי המפה המוניציפלית המעודכנת לשנת 2017. אוכלוסיית המדד כוללת גם את רוב דיירי המוסדות, ואינה כוללת דיירי מוסדות סיעודיים, בתי סוהר וכדומה.
הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה נמדדה באמצעות שילוב של תכונותיה הבסיסיות של האוכלוסייה בתחומים האלה: הרכב דמוגרפי, השכלה וחינוך, רמת חיים, תעסוקה וגמלאות. מקורות הנתונים הם: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המוסד לביטוח הלאומי, משרד האוצר, משרד הביטחון, משרד החינוך, משרד התחבורה ורשות האוכלוסין.
המדד החברתי-כלכלי מחושב כערך רציף. הדבר מאפשר את חלוקת המשאבים בין הרשויות המקומיות בצורה רציפה. עם זאת, עקב החלטות ממשלה רבות שמתבססות על סיווג הרשויות המקומיות ל-10 אשכולות, בוצעה חלוקה של הרשויות המקומיות ל-10 קבוצות הומוגניות (אשכולות) לפי ערכי המדד החברתי-כלכלי. אשכול 1 מציין את הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה הנמוכה ביותר ואשכול 10 מציין את הרמה הגבוהה ביותר.
ערך מדד חברתי-כלכלי של רשות מקומית מחושב בשיטת ניתוח גורמים, כערך רציף שמתקבל על ידי שקלול של הערכים המתוקננים של 14 המשתנים הנבחרים. ערך המדד מתוקנן גם הוא, כך שממוצע ערכי המדד של כל הרשויות המקומיות הוא אפס, וערך המדד של כל רשות מקומית הוא המרחק מהממוצע הכלל ארצי ביחידות של סטיית תקן. למשל, רשות שקיבלה ערך מדד 1.000 - נמוכה מהממוצע בסטיית תקן אחת מבחינת הרמה החברתית- כלכלית של האוכלוסייה. ערך חיובי של המדד מצביע על כך שהרמה החברתית-כלכלית של אוכלוסיית הרשות גבוהה מהממוצע, והערך הגבוה ביותר מעיד על הרמה החברתית-כלכלית הגבוהה ביותר
בית שמש מצויה ב בלוח 1 מדד חברתי כלכלי שלהערים הגדולות יותר מ-100,000 נפש. הטבלה נכונה לדצמבר 2017 ומפורמת בדצמבר 2020, שלוש שנים אחרי.
בית שמש , שלא במפתיע, מצויה במקום האחרון ברשימת הערים באשכול 2, לפניה בני ברק 2 ולפני שתיהן ירושלים באשכול 3.
תל אביב ורמת גן מובילות את רשימת הערים הגדולות באשכול 8, וקבוצה של 5 ערים, חיפה, ראשל"צ, פתח תקוה, חולון ורחובות מצויות באשכול 7.
אשדוד אשכול 4. ,
שתפו
