שנה לאסון הנורא שפקד את עם ישראל בשבעה לאוקטובר. יום זיכרון נוסף ללוח הדחוס בימי אבל וזיכרון, צום גדליה, י טבת, י"ז בתמוז, תשעה באב, יום השואה, יום הקדיש הכללי, יום היכרון לחללי צה"ל ולפגעי פעולות האיבה. ובתווך ימי זיכרון מצומצמים (חיפשתי מילה אחרת ולא מצאתי) יותר, יום טובעי ספינת מעפילים, יום לזיכרון חללי צוק איתן, יום חללי מלחמת ששת הימים, יום זיכרון לנופלי מלחמת יום הכיפורים, יום לנופלי מלחמת קדש, יום לנופלי של"ג, וכל על זו הדרך.
נוסף לנו לדאבון הלב עוד יום זיכרון אחד ארוך, קצת יותר משנה שאנחנו זוכרים ומונים את חטיפתם מביתם של רבים מבנינו, אחינו ואחיותינו מאדמתם, כואבים את נפילתם של גיבורים בהגנה על ארץ מולדתנו.
בית שמש קיימה אתמול את טכס הזיכרון, אירוע שייחרט בלב כל אדם באומה. המשפחות השכולות, נציגי ציבור וקהל השתתפו בטקס הזיכרון שהתקיים הערב בהיכל התרבות בית שמש. הטכס בשיתוף פעולה של העירייה ורשת המתנסים.
הרב רפי אסולין, אביו של רס"ל במיל' שמעון יהושע הי"ד נשא דברים לזכר בנו והתפלל קדיש לעילוי נשמות הגיבורים. תפילת יזכור מפי המחנך והמשורר יהודה גובני. בהמשך הופיעו מקהלת ילדי הקונסרבטוריון העירוני בניצוחו של שלום כינורי ושרו את "שיר למעלות" לזכותם ולשובם הביתה בשלום של החטופים, חיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון. דברים מלב כואב ודואב נשאה דינה מלאכי גדליה, אמו של רס"ל יוסף הי"ד, ציפורה לוי, אמו של יצחק הי"ד, יגאל דוד, אביו של עמית יצחק הי"ד ושאראו קאסיה, אחיו של סמ"ר בראנו הי"ד.
את הטקס והמעמד כיבדו ראש העיר שמואל גרינברג, סגניו וחברי מועצת העיר. היו גם שנעדרו. נטלו חלק גם בכירי העירייה, מנכ"ל העירייה אוהד שגב, יועמ"ש העירייה עו"ד מיקי גסטווירט, גזבר העירייה אריה ברדוגו ומנהלי האגפים.
הטקס הסתיים בשירת התקווה ותפילת אני מאמין.
ראש העיר שמואל גרינברג אמר: "בשמחת תורה בשנה שעברה התעוררנו כולנו, למציאות חדשה, מציאות שלא חלמנו שיכולה להתרחש. מתקפה בכל החזיתות, גם השכול והכאב הגיעו לתהומות חדשים, משפחות שלימות שנמחקו, נהרגו ונשרפו יחד. חיילים, אנשי מילואים, ואזרחים שקפצו לאש ונפלו בגבורה כשהם מוסרים את חייהם מנגד, כדי להציל אחרים. בשבועות הראשונים שלאחר שמחת תורה, זו היתה ההרגשה, הלב מחולק ומפוצל, מבועת, מפחד מהלא נודע, לא מפסיק לכאוב. המלחמה טרם הסתיימה, חיילינו עדיין נלחמים בצפון ובדרום, שיגרת החירום שלנו בעורף עדיין דרוכה, ו101 חטופים עדיין כלואים בגיהנום בעזה. החובה לזכור את החללים, את הגבורה ואת ההקרבה שלהם ושל משפחותיהם, היא חובה קדושה ותמידית. הזיכרון הזה הוא הבסיס המוסרי להמשך החיים שלנו. ואת זאת אנחנו עושים כאן היום".
שתפו
