שום מה נחרט בזיכרון הקולקטיבי תאריך יסוד העיר בית שמש בחודש דצמבר 1959. כלומר בעוד 3 חודשים ימלאו לעיר 70 שנות קיום. האומנם זה התאריך? אם כן, מה התאריך המדוייק? ובכן הנה הדברים מפי הגבורה. מפי מי שהיה עד לאותם ימים ובעצמו היה עולה חדש שהגיע לבית שמש. עדות מוצקה וחשובה להבהיר דברים ולהעמידם על דיוקם.
ובכן, העולים הראשונים הגיעו אכן בחודש דצמבר 1950. כך מעידים לפחות שניים, מבין חמשת המשפחות הראשונות. אסתר שולים ודוד ברקוביץ. עולה אחת מפולין, עולה שני מרומניה. מה שמלמד אותנו גם על המגוון הראשוני של העיר שלנו. ושימו לב אחר כך ממי מצטרף אליהם, העולה מעיראק. מאיר כהן ז"ל.
הסוכנות היהודית, שאחראית לעליית היהודים בשנות החמישים החלה בהקמת ישוב עברי בדרך לירושלים, בשפלת יהודה, שמו בישראל של 1950 היה בית שמש, בסמוך לשרידיו של הישוב הר טוב. כבר עתה נציין, אין קשר ולא היה שום קשר, בין מתיישבי הר טוב לבין בית שמש העתידית. מתיישבי הר טוב פונו לתל אביב בערוב מלחמת השחרור, ואח"כ הקימו את הישוב אבן יהודה. הישוב הר טוב עצמו הוקם בבסיס על אדמות המושב נחם שהוקם לעולי תימן.
בית שמש מתי נוסדה?
המבנים הראשונים, קרי המעברה החלו להבנות בחודש יולי 1950. באחד המקורות, בארכיון הציוני, בכתובים המצויים שם, מדובר על חודש יולי 1950 יצאה הוראה מהסוכנות היהודית להתחיל בבניית צריפים למגורים לעולים. חלפו להם חודשים עד אשר הושלמה בנית 100 צריפים, כמות גדולה לכל הדעות כדי לקלוט את המשפחות הראשונות. כאשר הגיעו למעברה משפחות שולים ומשפחת ברקובית היו כמאה צריפים כמו התמונה לעיל.
דוד ברקוביץ (בן זוגה של רינה ברקוביץ עליה השלום) מספר היום: "אנחנו עלינו בתאריך 21.12.1950. הגענו ישר למעברה, שאז נקראה מעברת הר טוב." מתאר מר ברקוביץ את מה שראו עיניו אז: "היו אז כמאה צריפים, 90% מהם היו מיושבים ע"י עולי רומניה. היתר גרו בהם משפחות שעלו מפולניה".
פולניה? לפני בואם אחרי בוא משפחת ברקוביץ. מעדותה של הגב' אסתר שולים, אנו מביניים מי קדם למי.
100 משפחות התגוררו בצריפים שנבנו מבעוד מועד, אחת המשפחות שעלתה כמה ימים לפני כן ילדה בת 11 עם שלוש משפחות למעברה השוממה שהחלה להתאכלס. זו הייתה אסתר שולים, רעייתו של אריה שולים ולימים מנהלת ביה"ס המ"מ עדיהו. כך מתארת את הימים ההם: "עלינו מפולין, היינו אז 3 משפחות, לא ידענו עברית, דיברנו פולנית. עובד הסוכנות היה מביא לנו שקית עם חלב ולחם. מידי יום הגיעו עולים בעיקר מרומניה. הם דיברו רומנית ואנחנו דיברנו פולנית. ורק בספטמבר 1951 נבנה הצריף הגדול ששימש בי"ס". גם הגב' שולים העידה שהגיעה למעברת הר טוב.
ושימו לב למאיר כהן, לימים מזכיר מועצת הפועלים. מאיר כהן מתאר את ימיו הראשונים במעברת הר טוב ב'. "הגענו בשנת 1951 מעיראק, הפקיד של הסוכנות שם את האצבע על המפה ואמר הנה הר טוב, ואתה רואה את קצות האצבע מכסות את ירושלים ואת רמלה. זה שיכנע את הורי. ידענו שאנחנו באים להר טוב ב היא המעברה עצמה. כשהגענו ראינו שורות של צריפונים בוהקים באור השמש ועומדים בצורה סימטרית. איש הסוכנות קיבל אותנו ונתן לנו צריף".
גם הוריו של איציק קובו, הגיעו מרומניה בשנת 1950. הנה כך מתאר איציק קובו את זיכרונותיו מאותם ימים: "כל השטח שהיום נמצא בו אזור התעשייה הצפוני, בין תחנת הרכבת לשטח הביג ומפעל עילית ואמנור לשעבר היה מכוסה בצריפים ברווחים קטנים בין צריף לצריף. אבי עבד בסיקול אבנים, סלילת כבישים וסבלות אח"כ החל לעבוד במפעל שמשון, הוא מפעל מחלט הר טוב היום.
אמור מעתה, ראוי שבית שמש תציין יום הולדתה כבר בחודש יולי, הדור הנוכחי השלים עם השגיאה שקובעה לה כבר לפני שנים ואת יום ההולדת יציינו, אם בכלל השנה, בחודש דצמבר.
שתפו
ריבונו של עולם, כמה שגיאות כתיב בכתבה אחת!!!!!
לקרוא ולהתענג על ערגת ימי התום החלוצי.אני כנער עבדתי כשוליית פועל בנין בחופש הגדול עת בניית השיכונים ברחוב המשלט.אני זוכר את הצריפים למרות שעליתי בינואר 1959.בית שמש של פעם עם טעם בל ימחק לעולם.