בית שמש שניה אחרי בני ברק בצפיפות הדיור

הלמ"ס מעדכנת מדי שנה את מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי בתחומים של איכות התעסוקה; ביטחון אישי; בריאות; דיור ותשתיות; חינוך, השכלה וכישורים; מעורבות אזרחית וממשל; סביבה; רווחה אישית וחברתית; רמת חיים חומרית; פנאי, תרבות וקהילה וטכנולוגיות המידע. נציג כאן את מדד צפיפות דיור – מספר נפשות לחדר

המדד מציג את מספר הנפשות לחדר ומחושב על ידי חלוקת מספר הנפשות הגרות במשק הבית בסך כל החדרים בשימוש בני משק הבית. צפיפות דיור נמוכה משקפת שיפור ברמת החיים ובאיכותם. המגמה הרצויה למדד היא ירידה בצפיפות הדיור . מגמות במדד צפיפות הדיור ירדה מ-0.98 נפשות לחדר בשנת 2000 ל-0.92 ב-2011. בשנים 2020–2012 צפיפות הדיור נותרה כמעט ללא שינוי. ב-2020 צפיפות הדיור הייתה 0.86 נפשות לחדר.

בית שמש מדורגת ברשימת הערים הגדולות מעל מאה אלף נפש, וכך היא תופסת את המקום השני אחרי ... בני ברק. זו העיר בעלת הצפיפות הגבוהה ביותר עם 1.32 נפש לחדש, בעוד בית שמש מצויה מעט אחריה עם 1.24 נפש לחדר. שאר הערים הבאים אחרי בני ברק ובית שמש, אחריהן עוד עיר עם אוכלוסייה מעורבת חלשה חרדים וערבים, היא ירושלים עם 1.14 נפשות לחדר.

העיר הבאה ברשימה אשדוד, וסוגרת את הרשימה הזו כפר סבא עם 0.83 נפשות לחדר. בשנת 2019 צפיפות הדיור הממוצעת בישראל הייתה 0.86 נפשות לחדר, בין הגבוהות ב-OECD.

מדד אחר נוגע לגבי שביעות הרצון מהדירה ומהסביבה בה אתם גרים. השאלה הופנתה לבני עשרים ומעלה. הנה התשובה שנתנו אנשי בית שמש, היא באמצע בין מרוצה מאוד למרוצת.

תנאי דיור נאותים הם מרכיב בסיסי בחייו של הפרט ובתפיסת איכות החיים שלו. שביעות הרצון מתנאי הדיור מורכבת משביעות רצון מהדירה ומאזור המגורים. שביעות רצון מהדירה משקפת את תפיסת הרווחה הסובייקטיבית, ואילו שביעות הרצון מאזור המגורים כרוכה הן בהיבטים חברתיים, הן בתנאים פיזיים.

מבין הערים הגדולות שבהן 100,000 תושבים ויותר, שיעור הגבוה ביותר של מרוצים מדירתם נמצא ברחובות %96.2, והנמוך ביותר בבת ים כ-%77.2. בית שמש כאמור צמודה יותר לבת ים כ-80% מרוצים מהדיהה ומהסביבה.