בית שמש תכבד את זכר נופליה במטע עצים

היום בשעה 16:00 יתקיים אירוע מיוחד, טכס נטיעות בפארק עין גדי הפארק ששמו צריך שיוסב לשאת את שמות הגיבורים שנפלו במלחמת חרבות ברזל. הנה הצעה – פארק הגבורה.

בנקודה גבוהה במתחמי הפארק – נתיבי עוז- יטעו היום 12 עצים לכבוד החללים הגיבורים שקידשו בגבורתם את חיינו. במעמד זה ייחנך המצפור. והלואי וזה יהיה המספר הסופי של העצים שיצטרכו לנטוע בו.

לטכס הוזמנו בני משפחת השכול (האם כל משפחת השכול- או רק המצטרפים על כרחם למשפחה במלחמת חרבות ברזל?).

האירוע מנוהל בידי עיריית בית שמש, והוזמנו אליו כל נבחרי הציבור בהווה גם מועמדים לעתיד. לפחות על פי לו"ז שפורסם אין פרסום לשמות נושאי דברים בטכס, כל האירוע הוא: "אירוע שתילת עצים להנצחת יקירי העיר החללים והנרצחים במלחמת חרבות ברזל".

בכל זאת היה מי שניסה לעשות פוליטיקה (קטנה ומגעילה ובעיקר מעוררת צמרמורת ס.צ) מהאירוע ועתר לוועדת הבחירות האיזורית יהודה להוציא צו על תנאי לקיום האירוע, מהטעם של מועד הבחירות המתקרב (עוד 21 יום). או לחלופין, לאסור על ד"ר עליזה בלוך, ראש העירייה מלהשתתף וליטול חלק בחניכת המצפור ובטכס המתוכנן. אתם קוראים נכון, לא לאסור נוכחות מועמדים פוליטיים מכל המפלגות, כואב לו לעותר שעליזה בלוך תהיה נוכחת ותוביל את המעמד המרגש והחשוב. נציין כי אכן מדובר במועד רגיש מבחינת קיום אירועים ציבוריים, ובכל זאת כאשר מדובר באירוע שכולו כבוד וזיכרון אפשר להתעלות מעל שגרת החיים הפרובלמטית. להסכים, להרכין ראש תרתי משמע, גם אם זה לא עובר חלק בגרון.

העתירה הונחה אתמול בני בית המשפט בירושלים והיום התכוון כב' השופט אריה רומנוב לקיים דיון לאחר שמיעת או קבלת תשובות לעתירה.

העתירה עוררה מחול שדים, בתקשורת הבאסטות המקומית, כל אחד -'העיתונאים' לא הביעו דעה. קיבלו הודעות תקשורת מהמטות, מבלי לבדוק את הרגישות למילים האלה אצל בני המשפחות, אשר חלקן בודאי קראו. כל מטה, לפי יכולת הביטוי שלו הפציע והעלה מילי תמיכה , מילות מחאה נגד. אין טעם להאריך בתכתובת המביישת הזו מצד כל החוגגים בה. כי זה פשוט פוגע בכבוד קדושת החללים.

אחר לחץ לילי שנמשך גם בשעות הבוקר המוקדמות, השתכנע הסורר- העותר להסיר את עתירתו. גם הוא הבין את קדושת השעה, להתנתק רגע מהפוליטיקה ולכבד זיכרונם של נופלים. גם אם אינו משתייך כל כך לזרם מהם הגיעו הנופלים.

סוף דבר: האירוע יתקיים לפי התכנית, במעמד רם ונישא של בני משפחת השכול, בעיקר הם ולהם הכבוד הגדול לנטוע העצים, כאשר מן הצד יצפו מצטרפים להתרגש. וכל מי שיגיע יכול לקרוא פרק תהילים, להזיל דמעה, ולהצטער על הלילה הארוך מאוד שגרם ייסורים ללא מעט אנשים אכפתניקים בעיר.