מדי שנה, מתקיימים באילת שלושה אירועי ספורט מרכזיים, וכל אחד מהם נמשך חמישה ימים: המחוזיאדה של מחוז הצפון, שאליה מגיעים 1,500–2,000 עובדים בכל שנה; המחוזיאדה של ירושלים, שבה משתתפים 5,000 עובדים, רובם עובדי מדינה; והאירוע הגדול מכולם - הספורטיאדה, שאליה מגיעים 8,500 עובדים ממגוון מקומות עבודה, ובהם גם מאות עובדי מדינה.
בית שמש לא מפספסת את המחוזיאדה, יהיה אשר יהיה. בכל שנה יורדים אל האירוע הזה ספורטאים נבחרים מהעירייה, העוסקים בכל ימות השנה בפעילות ספורטיבית ייצוגית של העירייה ושל העיר בכלל. גם השנה, כעניין שבשגרה, למרות כל האירועים המתרחשים השבוע בעירייה, אירועים לא פשוטים, מפגינה העירייה שגרת חיים. ראש העירייה, מנכ"ל העירייה, סגן ראש העירייה, מלווים את הספורטאים בתחרויות, מעודדים אותם ובעיקר מצטלמים איתם שתהיינה תמונות למזכרת.
המעניין הוא שבכל שנה יורדת אותה חבורה, אולי בשינוי זעיר אנפין כזה שלא ממש משנה את ההרכב ה'מצטיין' שיורד לייצג את בית שמש במחוזיאדה. איש מאלה שיצאו בשנה שעברה ואו לפני חמש שנים, לא מוצא לנכון לפות את הזירה לטובת צעיר ממנו או ספוראי מוכשר יותר. תמיד, זה אותן דמויות, ואפילו אם קרה ונפצעת כמו שקרה ליועץ המשפטי לעירייה מיקי גסטוירט (חלילה לא נפצע בפעילות ספורט ייצוגית) עדיין הוא צריך ו'כשיר' להיות שם. למה לא? גסטוירט השבוע היה מעט בלחץ, הוא הוזמן לחדר החקירות למסור עדות בפרשת העצורים ביחידה לחקירות הונאה. וקצת כדי להפיג את המתח ירד לאילת.
השאלה שתמיד נשאלת למה הצמרת העירונית שלנו מצטרפת ע"ח ימי העבודה החשובים שמשולמים מקופת משלם המיסים? האם לא ניתן להסתפק בדמות אחת, ראש העירייה או סגנו או המנכ"ל. ובתמונה לא מופיע מנהל האירועים של העירייה, זה צירף אליו את רעייתו (כנראה על חשבונו).
אז נסכם: ראש העיר באילת. סגנו בלעיש איתו באילת. סגן שלישי גרינברג בפולין. היועץ המשפטי באילת. המנכ"ל באילת. מהנדס העירייה במעצר. הממונה על תיק ההנדסה במעצר. מנהל תיק האירועים באילת. ומי נותר כאן? הגזבר ברדוגו ומבקר העירייה, יש להם זמן לעשות חשבון, או חשבון נפש. אגב לא צריך להכריז על מינוי ממלא מקום, כי גם ראש העיר וסגנו בלעיש לא עזבו את תחומי ישראל.
וכמה זה עולה לנו? נו... אם זה חשוב. כמה עשרות אלפי שקלים. מה זה טיפה בים ההוצאות העירוניות שלא בהכרח מופק מהם איזה תועלת.
שתפו
