במוקד הפרשה: איך הגיעה קרקע  לטובת צרכי ציבור לידיים של יזם פרטי?

תיק בנין זה אינו סוד מוסתר בעיר, הבניין גלוי לעין, וכשהכתובת ידועה, רח' שפת אמת 8, זה הופך להיות אפילו אטרקטיבי. מבחינת הקורא המצוי, מבחינת החוקר, מבחינת כל מי שיש לו עניין להבין כיצד מתנהלים ענייני בניה רבתי בעיר מתפתחת. לבניין אחד כזה שמו לב חוקרי יאחה. למה על זה? אולי הגיעה תלונה? אולי המעקב הצמוד במשך הזמן כיוונו לבנין הזה, כיוון שנראה להם תופעה חריגה בנוף. מנוף הבניין מזדקר למעלה ובולט, מעל שכונת נחלה ומנוחה, מושך כל עין.

נחלה ומנוחה שכונה חרדית צפופה מאוד, ולמצוא בנין גבוה של מספר קומות מזדקר בתוכה מחייב שאלות. הבנין ברח' שפת אמת, כמה שזה נשמע פרדוכסי, שפת אמת, הזה נבנה על קרקע כתומה. יש מי שמספר שבעבר הייתה אפילו קרקע חומה, קרקע שמיועדת לטובת שטחי ציבור. איך הגיעה הקרקע מצרכי ציבור לידיים של יזם פרטי? שאלה שחוקרי יאחה יעמידו בפרונט השאלות. אין מי שיודע להשיב, עוברים ושבים במקום גם לא ידעו. הם רק תהו. קרקע ציבורית בדרך כלל נמסרת למי שמעוניין להקים על אותה קרקע מבנים לטובת הציבור. מינהל מקרקעי ישראל מקפיד על כך, והקרקע הזו עברה ידיים, כמה ידיים עד שנחתה אצל שני חסידי סאטמר. איך הגיעה הקרקע הזו לידיים של צמד חמד מחסידות מסויימת בעיר? כבר עתה נציין כי מי שמופיע בכל בקשות הבניה ולקבלת ההיתרים היא עו"ד מלי נווה אלבז המייצגת את עמותת בית ומנוחה. נגד העמותה הזו ניתן צו פירוק, ייעוד העמותה, להקים ולקיים בתי כנסת, מסגרות חינוך, הרצאות, שיעורי תורה, קופת גמח להלוואות, ועוד. לא רק הקמת בניינים למעונות או לסטודנטים ולא לטובת הציבור.

הנה הסיפור על פי תיק התכנון באגף ההנדסה. הבקשה הראשונה הוגשה לבניית מבנה תורני, היא הוגשה כמעט לפני עשרים שנה, השטח העיקרי היה 2241 מ"ר ובתוספת שטח שירות של 75 מ"ר. הבקשה הוגשה ע"י עמותת בית ומנוחה. הבקשה הראשונה הוגשה בשנת 1997 כאשר העמותה היתה פעילה.

ביולי 2010 נתבקשה הוועדה המקומית לאשר מבנה ציבור בשם אותה עמותה שחדלה להתקיים, הפעם כבר מוזכר עניין הקמת מבנה חדש לאולמות, מרפאות ודירות פנימייה.

כעבור חמש שנים, בתאריך 8.5.15 קופץ השטח המבוקש לבניה כמעט פי 3!!! ל- 6314 מ"ר ושטח שירות 5887 מ"ר כמעט פי 80!!!. הפעם השימוש המיועד שטח למוסד. איזה? מה? מי? לא נכתב בבקשות.

בנובמבר 2017 מגישים תכנית שינויים הפעם מצהירה העמותה שחדלה להתקיים, ומבקשת שימוש עיקרי: מסחר. מקור אחר אישר אכן שבונים שם מרפאות ומעונות לסטודנטים.

בכל הזמן מיוצגת עמותת בית ומנוחה בידי עו"ד מלי נווה אלבז. על הבניין מצאנו אנחנו כאן שלט המצביע על היזם, חברה בשם ברכת השמש בע"מ. הקבלן ברכת השמש בע"מ. לידם מצי מספר טלפון. התקשרנו לקבל פרטים, הפקידה הבטיחה כי ישובו אלינו, עד עתה טרם מצא לנכון מי שיושב שם לשוב אלינו.

בהליך המעצר הושם הפוקוס על הבניין הזה. "למדנו מהתקשורת". מי שעיין בפרוטוקול הדיון מבין שאין מעצר החשודים נוגע אך ורק לפרשה זו. ובכל זאת הפרשה הזו עמדה במוקד דיון פנימי בשכונה. רכישת הקרקע בידי חסידי סאטמר מפרה את האיזון הדמוגרפי העדין הקים בין החסידויות הקיימות בשכונה. יש מי שטוען כי סכסוך זה הוא הגורם שהביא לפיצוץ הפרשה. לא בטוח, יאחה לא תיכנס ולא תכניס אפה למקום של מחלוקת בין קהילות, זה לא עניינה. מעניין אותה יותר כיצד הפכה אדמה ציבורית לקניין פרטי עליו בונה יזם כלשהו. מעניין אותה כיצד הוכפל ושולש שטח הבניה, מעניין אותה כיצד שטח שירות של 75 מ"ר הפך להיות ל-5887 מ"ר. מעניין אותה כיצד העירייה הצליחה לשכנע את מבקר המדינה, מסמך שלא ראינו ומצוי במסמכים הסודיים בבית המשפט. את יאחה מעניין בוודאי הליך שינוי תכנית עיר שעברה השכונה בת כ-1100 יח"ד שהכפילה את עצמה.