כביש 14, או רח' החידא ימשיך להעסיק אותנו. הכביש שיכול לקצר או בעיקר להקל את מצוקת היציאה מהעיר לכביש 10 או לשד' יגאל אלון-ביג יימשך להיות סגור עוד תקופה ארוכה. למה? המכרז לסלילת הכביש יצא בשנת 2015, חלקו בוצע וחלקו מחכה להשלמה.
השבוע החלו בבניית קיר בטון במעבר שהיה פעם חסום בסלעים. את קיר הבטון מקוים בוני הקיר (משרד השיכון והעירייה שותקת) לא יצליחו להזיז באמצעות דחפורים או בדחיפה ע"י די משאית גדולה.
שאלנו בעבר א הממונה על התחבורה סגן ראש העיר שמואל גרינברג למה הכביש הזה שהיה יכול להיות ציר תנועה חשוב בעיר ומחוצה לה אינו מושלם?
כך השיב לנו מר גרינברג: "לא פותחים את כביש 14 (רח' החיד"א) כי המשטרה מתנגדת לדרישת התושבים בסלונים להציב בכביש במפרים". תושבי סלונים מתנגדים לפתיחת הציר לתנועה מחשש של סכנת נפשות של ילדיהם או תושבי השכונה. כדי להקטין את מהירות הנסיעה הם מבקשים להציב בכביש במפרים, אותם מכשולים מקטיני מהירות, המשטרה מתנגדת בשל העיקרון או הנוהל הקבוע כי בעורקי תנועה ראשיים אין מציבים במפרים. אז הנה בגלל המחלוקת הזו, כן או לא במפרים הכביש לא מושלם והוא סגור.
גרינברג מבין את הצורך לפתוח את הכביש, ממש כמו משטרת ישראל, ממש כמו הממונה על הבטיחות במינהל לבטיחות בדרכים. כולם מבינים שפתיחת הציר הזה לתנועה תקל את הצפיפות והעומס ברחובות רמב"ם וחפציבה העמוסים. מאידך, בשכונה הזו כך מספרים תושבים, מתרחשים ניסים מידי יום בשעה שילדים הולכים למוסדות החינוך ונאלצים לחצות כבישים ללא רמזורים, ללא משמרות זה"ב, ללא עין פקוחה של מבוגר. "אם יפתחו את החיד"א לכיוון יגאל אלון, התנועה תזרום, ואין שום סכנה לאף ילד" אומר תושבי השכונה. ראש העיר החדשה חוותה ביומה הראשון את הסכנה המאיימת על הילדים. מה היא תעשה הלאה? האם הסוגיה הזו נעלמת מעיניה? נחכה ונראה...
שתפו
להפסיק לבלבל את המוח מכל מיני סיבות לעבודה