בעוד עשרה ימים אם לא תהיה הפתעה כלשהי יאושר תקציב עיריית בית שמש לשנת 2021, שיעמוד על סך של 646,302,706 ₪. טיוטת התקציב הועברה לידיעת חברי מועצת העיר ולעיונם, בדגש 'לעיונם'. מה הם יציעו לשנות? עד כה לא קיבלנו עמדה מצד חברי מועצת העיר, מה הם מתכוונים להציע לשנות או לדרוש בתקציב. חבר מועצת עירייה בכיר הודה שטרם הספיק לעיין בו ולרדת לעומק, אבל ברור גם לו, שגם אם יהיה שינוי יהיה מינורי. מה עם שאר חברי מועצת העיר? כמה מהם אכן ניצלו את ההזדמנות שניתנה להם כדי להשפיע? חבר מועצה אחר אומר לחדשות קרן אור: "גם אם אני רוצה לעשות פעולה, אני עושה אותה בכלים שיש, מעבר לכך? הכול תלוי בחסדים." האם כך צריך להתנהל מנהל אגף?
אז מה יש בו בתקציב לשנת 2021.
ראשית גירעון, גירעון שאפשר לחיות אתו השנה, יוציאו 40 מיליון יותר מאשר יכניסו. הבעיה תהיה בשנה הבאה, מנין יכסו את הגירעון שיתווסף לגירעון הקדום יותר ועומד על כמה עשרות מיליונים? האם העירייה תושיט יד למשרדי ממשלה, שבעצמם מתמודדים עם חיסרון ענק במיליארדים? אמנם בידי גזבר העירייה מצוי מסמך, מכתב ממשרד הפנים המאשר בניית תקציב בגירעון של 40 מיליון ש"ח , האם מכתב כזה קביל בפני המחוקק באם תעמוד לפניו הסוגיה של גירעון מצטבר מעבר ל-10% מתקציבה השנתי של העירייה?
ועוד, הגירעון המוצהר הוא 40 מיליון ₪. ויש עוד 'גירעון' קטן מסתתר בין השורות. שם מצוי סעיף קטן של 5 מיליון ₪ מותנה. מותנה במה? בשטחים מסחריים? באכלוס דירות? בפתיחת עסקים חדשים? במה מותנה? יש סעיף בלי הסבר.
ועוד סעיף קטן של 10 מיליון תלות ברצון משרדי ממשלה. האם למשרדי הממשלה יהיה ממה לחלק לרשויות המקומיות? לא בטוח. המדינה בגירעון תקציבי של מיליארדים, כך שבשנים הקרובות האגרוף יהיה קמוץ מאוד בעת זעקה. מסקנה: לא רק 40 מיליון ₪ גירעון מוצהר חסרים אלא עוד 15 מיליון תלויים ועומדים ובסה"כ מגיעה בית שמש למצב חוסר של 55 מיליון ₪.
מה שמוצהר וכנראה יתממש הוא גודל ההנחות והפטורים שיינתנו בשנת 2021. 60 מיליון ₪ שאותם לא יגבו. במקום 275 מיליון ₪, פחות עוד 15 מיליון ₪ הנ"ל והרי לכם הכנסה של 200 מיליון ₪ בהנחה שיגבו את יתרת החובות משנה קודמת. אגב מעניין, יש שני מספרים המוצגים כנחות ופטורים בארנונה, בהצגת התקציב בהתאם לתכנית העבודה הוצג המספר של 80 מיליון הנחות ופטורים מארנונה(ראו תמונה לעיל) ואילו בספר התקציב, הטיוטה הנוכחית, נמלכו בדעתם מעצבי התקציב והעמידו אותו על 60 מיליון ₪. אז מה נכון יותר? מה מדוייק?
חברי מועצת העיר חייבים להביט קדימה מעט גם לשנה הבאה, שנת 2022. שנת 2022 תיפתח עם גירעון שיכלול גם את הגירעון הצפוי של השנה -40 מיליון ₪ (סכום לא סופי) בתוספת הגירעון המצטבר משנים קודמות של עוד סכום של כ-50-60 מיליון ₪ (לא כולל גירעון תב"רים) וזה כבר סכום בו אפשר לבקש או לדרוש או לחייב את משרד הפנים למנות חשב מלווה.
באם חברי מועצת העיר לא יתערבו עתה בדיון על התקציב החדש, עלול המצב להגיע עד לכדי צורך המינוי חשב מלווה. האם לשם מכוונים יוצרי התקציב החדש? נעיר הוראות החוק לעניין, שר הפנים ממנה חשב מלווה במקרים הבאים בהם שיעור גירעון שוטף של 10% או יותר ושיעור גירעון מצטבר של 15% או יותר. הסכום המצטבר בשנת העבודה הבאה יעבור את הרף המבוקש לחשב מלווה. האם מישהו כאן טומן מלכודת?
שתפו
