לפני 27 שנה, ד אדר ב' התשנ"ז 13.3.97 התרחש אחד האסונות הגדולים בחייה של עירנו, 7 בנות מביה"ס אמי"ת ע"ש פירסט נרצחו באי השלום נהריים במהלך טיול שנתי. מדינת ישראל עמדה על רגליה באותו שבוע ארור, שיאו היה ביקור תנחומים מחצר המלוכה ההאשמית הירדנית בבית שמש. ביקור של מלך ערבי בישראל ובבית שמש. חוסיין, כרע על ברכיו לפני מירי, אמא של יעלא מאירי הי"ד להביע תנחומיו. מצדיו ישבו בנימין נתניהו, דוד לוי, וראש העיר דאז דניאל וקנין.
27 שנים חלפו מאז ואנו מחוייבים לזכור ולהזכיר, כיצד ערבי בן כלאיים ימ"ש קטל ביריות רובה את חייהן של 7 ילדות צעירות רכות בשנים.
חזרנו לבדוק איך הייתה התגובה של ערביי ישראל לאותו מעשה נפשע שהכה הד בארץ ובעולם. לא הפתיע אז, שישנם בני מיעוטים שהזדעזעו מהאסון הכבד. הנה פרסום ראשון של תגובות שנשלחו אז לידי ראש העיר דניאל וקנין.
כותב ד"ר מוסטאפא אמארה מנהל מכללת גרנאטה לקידום החינוך בכפר כנא. "אין לי מילים להביע את הזעם והכאב העמוק על מעשה הזוועה שנעשה ע"י המרצח". ד"ר מוסטאפה הביע צערו וסלידתו הרבה מהפשע. "בשם תלמידי ומורי המכלה תרשה לי להביע בפני כבודו את השתתפותנו בצערם של המשפחות השכולות שהוא צער של כל אזרחי המדינה". דברים שקשה למצוא אחרי אירוע השביעי באוקטובר בצד ערבי כלשה בכתב.
והוא לא היה הערבי היחיד שהביע צער כאב מהמעשה. בקלנסוא התקיימה אז קבוצה שקראה לעצמה "גשר לקשר"- קבוצת בני מיעוטים שביקשה לחבר בין קהילות יהודיות וערביות. המורה לחינוך חברתי הגב' רמה מצארוה שלחה מכתב תנחומים. "אנו מגנים בכל תוקף מעשה הרצח השפל והנתעב, רצח בנות בטיול. ומסיימת מכתבה באלו המילים: מקווים אנו שנחיה כולנו בדור השלום והשגשוג".
חלפו 27 שנים, כמעט דור שלם, וקרה אירוע השביעי באוקטובר. תפילות לחוד ומציאות אחרת.
אצל אחינו הדרוזים אין ספק כלל באשר לאהבת האדם ואל אהבת ישראל. מנהל היחידה לחינוך דרוזי במשרד החינוך, סאלח אלשייך כותב במכתב למנהל בית הספר דאז, משה יבלוביץ. "מערכת החינוך הדרוזי מזועזעת מהרצח הנפשע של התלמידות מבית ספרכם, מגנים אותו ומשתתפים בצערכם ובאבן הכבד של המשפחות השכולות". "אנו חשים בטראומה הקשה שביה"ס והתלמידים עוברים בימים אלה ומקוים שיתגברו עליה מהר".
אחרי פשע העם הנתעב שהתרחש כאן בשביעי לאוקטובר, מעניין מה יש למנחמים מלמעלה לומר לנו, לעם ישראל. שנהיה ראויים לגיבורים שלנו. אמן.
שתפו
