גן המייסדים- כותרת ללא תוכן

70 שנה לבית שמש, הוא תאריך לבדוק יחס הווה לעבר, איך מטפחים ומשמרים את העבר של העיר הזו ומייסדיה בעיקר, בהווה.

ויש לה לעיר הזו חתיכת היסטוריה. כמעט אין פק זמן שלא חתם את חותמו על העיר, ימי המלכים, הנביאים, השופטים, השלטון העותמני, הטורקי, הבריטי. יש לה כל מה שיש לה וכל מה שיש לה עדיין לא ניצלנו להופכה אנחנו לקן מבקרים ומטיילים. הוסיפו לה את הטבע העוטף, נחלים, מערות, הרים, יערות וסיפורים והרי לכם אנציקלופדיה שלמה למטייל הפוטנציאלי.

בימים בהם הכתוב זמין ונגיש, אפשר למצוא כמעט את הכול על עברה הרחוק והקרוב של העיר. מה לא תמצאו?

לא תמצאו את הסיפורים החיים על בוניה ומייסדיה של העיר. על הדמויות, האנשים והנשים, שזיעתם ניגרה ובעזרתה סוקלו אבני הטרשים מהאדמות שהפכו להיות יערות, או שבילים לבתי מעברה. לא תפגשו אתר משמר לעבר מפואר שאינו שונה מכל אותם פיסות היסטוריה רחוקה מימי מלכות דוד וחזקיהו, דרך אבני הדרך שנשא שמשון הגיבור על כתפיו בדרך לירושלים.

היה רעיון רעיון מקסים, נכון, יפה, שאף מומש. הקימו גן מייסדים. הגן נבנה בעלויות כספיות אדירות, משהו בין 6-8 מיליון ש"ח.

כמו אצלנו, כל דבר שנבנה בעמל רב 'שוכחים' אחר כך לטפח ולתחזק. בגן נטעו ונשתלו צמחים ואפילו תעלת מים חוצה אותו לאורכו או לרוחבו. גרם מדרגות כולל טרסות נוי שאמורות להיות מעוצבות בצמחי תבלין או אולי ורדים להפיח ריח שושנים במרחב.

אמת מים מלאכותית משרה על המקום חיות טבעית, המים מנצלים את המתלול של הגן כדי לזרום מטה ולהישאב במשאבות חזרה מעלה בעזרת כוחות משאבות. מפריד בין הגן לתחנת כיבוי אש קיר מסלעה גבוהה עליו מתנוסס השם גן המייסדים, חסר אותיות כיום.

וזהו.

מיהם המייסדים שלכבודם ניטע הגן. בו היו צריכים להתנוסס לפחות שמותיהם של משפחות המייסדים, או לפחות שמות פרנסיה הראשונים כמו הדמויות החשובות שעיצבו במשהו את העיר. למה שמותיהם של המייסדים לא מוזכרים במקום? יוזמה שלא הושלמה בעיתה, אז אולי עכשיו מישהו ידאג להשלים אותה?

אחת הפעולות היפות שנערכו במקום, היה כינוס מליאה חגיגי בשנת ה-60 לעיר, כאשר הוזמנו חברי מועצת עיר בהווה ובעבר לישיבת מליאה חגיגית. ערב מכובד וראוי. ומה אחרי זה? קיפלו את השולחנות, הרימו את הכיסאות. נגמר הערב עברה התהילה. לא!!! לא ככה מכבדים את המייסדים. לא צריך לחכות למותם של אחרוני הדור ההוא ששמם ייכתב באיזו מודעה מבשרת את פטירתו של עוד אחד מבוני העיר או ממייסדיה.

הנה חלפו להם עוד עשר שנים, והגן הזה שאמור היה להיות פנינת נוי, מרגוע לעוברים ושבים, מנוחה למטיילי העיר, משיכה לתיירות פנים, והמקום חסר משהו. חסר את אותה חיות, למשל זרימת מים קבועה, למשל אותה מזרקה שאמורה להיות בבריכת האיגום למים, למשל אותה צמחיה טבעית שתשרה למקום ריחות וסגנון חריג מהסובב.

ולבסוף, השמות. כן אין שם אפילו שם אחד לרפואה, מייסד אחד מהעיר. מה דעתכם למשל לאזכר שם שמות של אנשים מהימים הראשונים של העיר.

ובשל כבודם של הרבים לא אזכיר כאן שמות, ויש הרבה שמות ראויים להיחרט שם. יש הרבה מקום, יש הרבה סלעים. כבוד לעיר, כבוד למייסדיה. כבוד למי שבזכותם העיר הזו הייתה לעיר.

הנה נקודה למחשבה לדור החדש שלא ידע ובודאי לא זכר את יוסף... אולי באמצעות ההתמודדות לעשות משהו למען המייסדים גם ילמדו קצת על העבר הלא רחוק ההוא שאינו פחות חשוב מהימים היותר רחוקים ימי המלכים, הנביאים או השופטים.

ובא לציון גואל.