גני בר אילן בעתירה מנהלית בבית המשפט

היה ברור שיום אחד יגיעו גני בר אילן לבית המשפט, רצון המפעילים החרדים מצד אחד מול התושבים והמנהיגות הפוליטית מאידך, עיריית בית שמש בתווך. לכל צד עמדה משלו, והפשרה או המוצא לסבך הזה טמון למעשה ברצון כאן לחיות יחדיו או לחוד. איך כך זה עולה בכתב התביעה הנה הפרטים.

עיריית בית שמש מחזיקה בנכס ברחוב בר-אילן 9 המשמש ככיתות גן, מדובר בגן שכונתי שנבנה לפני שנים המחולק ל – 4 כיתות גן. לדעת העותרת 'גנים אלה היו יכולים לתת מענה הולם לצרכיהם. ברם, למרבה התמיהה, רוב ילדי הגנים הלומדים ב – 2 כיתות מתוך ה – 4, אינם תושבי האזור אלא מוסעים לרחוב מאזורים אחרים בעיר. עוד ידוע לעותרת, כי 2 כיתות במבנים אלה, עומדות ריקות. העותרת רשמה לאחת הכתות, ילדים המתגוררים ברובם באזורים מרוחקים בעיר. רק כ- 30% מהילדים ששובצו לכיתות אלה מתגוררים בסביבת הרחוב; ל – 2 כיתות גן נוספות, לא שובצו עדיין ילדים על- ידי המשיבה והן עומדות ריקות.

בעתירה שהוגשה ע"י עו"ד אילן בומבך מבקשת העותרת להצהיר כי העירייה נהגה שלא כדין ומשיקולים זרים, כאשר סירבה להתיר לעותרת להפעיל 4 כיתות גן ברח' בר-אילן, חרף העובדה כי לעותרת אין מבנים לצורך פעילות גני הילדים בשנת הלימודים הבאה; המשיבה הפלתה לרעה את העותרת כאשר רשמה ל – 2 כיתות ברחוב זה, ילדים המתגוררים (ברובם) באזורים המרוחקים בעיר, והותירה את 2 הכיתות האחרות ריקות – ובלבד שלא להעמידן לרשות העותרת.

העותרת מבקשת לשמור את הכיתות הריקות עבורה, ולהימנע מאכלוס שתי הכיתות הריקות ברח' בר-אילן, לגורמים אחרים, עד להכרעה בעתירה דנן.

העותרת מציגה ציטוטים מכנסי בחירות ולאחר מכן במפגשים עם תושבים בהם דיברה ראש העיר על חזונה. "טוענת בכתב התביעה מצופה היה מהעירייה ומראש העיר לקיים את ההבטחות וההסכמים שנחתמו לטובת תושבי העיר, כדי שיוכלו לשלוח את ילדיהם בסמיכות למקום מגוריהם. חובת ההגינות השלטונית ותום הלב מחייבת את העירייה לדבוק בהסכמים עליהם חתמה. בכל מקרה, חובת העירייה לספק מקומות חינוך לתושבי העיר המצויים בקרבת מקום מגוריהם אינה נשענת, רק על הסכמים קואליציוניים, אלא היא נובעת ממושכלות יסוד של המשפט המנהלי שלא להפלות לרעה, ושלא לפעול על-פי שיקולים זרים. "

העותרת דורשת עכשיו לשמוע מעיריית בית שמש את מדייותה לעניין אמות המידה לפיהן היא מעניקה למוסדות חינוך רשמיים שאינם מוכרים, מבני ציבור לצורך פעילותם החינוכית;

עו"ד אילן בומבך, פרקליט מוכר וידוע בתחום העתירות המנהליות, המייצג את העמותה המפעילה גנים בבית שמש, את הטיעונים. "למעשה ראש העיר נתנה הוראה שברחוב בר אילן, שם יש גנים של העירייה, לא יוקצו מבנים לעמותה הזו. מסתבר שמעדיפים ציבור שגר רחוק מהרחוב הזה, ציבור שהוא לא חרדי, ובלבד שאותה עמותה חרדית לא תקבל את הגנים הללו".

"העירייה מתוקף סמכותה מקצה מבנים ציבוריים גם לחינוך המוכר והלא רשמי שיש לו צרכים משלו. אומרים להם שהם יכולים להתקיים אבל לא באזור הזה שבו יש אוכלוסייה מעורבת, ולכן הם לא זכאים להיות שם. צריך לזכור שלפי החוק והתקנות יש לכל ילד עדיפות לקבל גם בקרבת מקום מגוריו ולכן לילדים הללו יש עדיפות מובהקת על פני אחרים. למרות זאת מסתבר שהזכויות הללו ניגפות מפני זכויות של אנשים אחרים".

עו"ד בומבך מבטל את מאמציה של ראשת העיר מבקשת לתייג את בית שמש כעיר שבה ניתן לחיות יחדיו, חרדים וחילוניים. כפי שהיה בעבר, ולשם כך היא מבקשת לבדל בין המגזרים השונים ומונעת טענות להשתלטות חרדית. "אין כאן עניין של השתלטות. רוצים שיהיה כאן גטו חרדי? לצמצם אותם לארבע אמות שלהם? זה דבר שלא יתקבל על הדעת, בוודאי במדינה יהודית. הרי גרים שם גם חרדים רבים אז אתה מעדיף אחרים על פניהם? אנשים שגרים רחוק? יש כאן אפליה קיצונית. יש כאן אי סבירות קיצונית. לא חושב שבית משפט יאשר התנהלות שערורייתית שכזו מצד העירייה".

טרם נקבע מועד לדיון.