דוד סיטבון ז"ל- האיש והדמות- גדולתו בעצמת שתיקתו

טבעי, הכי טבעי היה כאשר באתי לחפש חומר לכתוב על דוד סיטבון ז"ל שבמפתיע הלך לעולמו בצאת שבת וירא, היה לגשת לואטסאפ המחבר בינינו ללמוד משהו על אופיו, דרך התנהלותו ועבודתו הציבורית. והפתעה, דוד, אולי הבודד מבין אישי הציבור ופקידיו שלא מצאתי כלום. לא עלה להיתפס בו ולא ענף להיתלות עליו. מה מצאתי? ברכות אישיות סטנדרטיות. לא יותר מזה.

דוד סיטבון ז"ל עבד בעיריית בית שמש יותר מ-15שנה, גדולתו הייתה בשתיקתו. מעולם לא דיבר סרה באחר, מעולם לא פלט מילה מיותרת שיכול היה להשתמע ממנה משהו שיפגע. וזה למרות נוכחותו בצומת דרכים חשובה. עצמתו הייתה במידת השתיקה, יכול להקשיב לדברים הכי סוערים, והוא מקשיב, בלא תגובה.

דוד כסמנכ"ל בעיר היה ממונה על פרסום, ריכוז, קבלה והכרזה על מכרזי העירייה. צומת רגיש מאוד, פצצת חומר נפץ דליקה. דוד באישיותו המיוחדת ידע לשמור עליה מכל משמר, לנהוג בה בדחילו ורחימו. לכבדה ולחשקה שלא תזלוג אפילו פיסת מידע אחת ליריבים בתוך המערכת ומחוצה לה. יושרה, אמינות, מקצועיות. במכרזים טמונים הרבה מאוד אמוציות, או בשפה אחרת כסף, והוא ידע לשמור על התיבה הזו כבבת עינו. ככזה סמכו עליו אלו שהטילו עליו את האחריות, ולכן אין בפלא ששראשי הרשות שאיתם עבד סמכו והאמינו בו.

דוד ישב במליאות הסוערות של מועצת העיר בימי שני ראשי ערים, ימי דניאל וקנין וימי משה אבוטבול. הרבה אמוציות היו שם, הרבה צעקות, טרוניות, הצגות שלא פעם גרמו לנוכחים לעלוז או לשמוח לאיד הצד המובך. דוד ניהל את רישום הפרוטוקולים, מסמך מתעד של האירועים, הפרוטוקול שהודפס והופץ היה מסמך מרתק וצמוד לאירוע. כאשר סיטבון כבר סיים תפקידו לא נמצא האיש שיהיה מסוגל למלא באותה מקצועיות , אז הבינו עד כמה נוכחותו הייתה חשובה למנהל התקין.

דוד סיטבון היה איש תרבות וחינוך, לעולם לא יצחק ולא יזלזל באדם העומד מולו ולא משנה מה האיטלגנציה שיציג הלה בפניו. כיבד, שמע והקשיב ברוב קשב. הוא למד להקשיב, עוד בהיותו מפקד וגם כאשר הפך את הצבא לשליחות אזרחית, הבין שזו הדרך להיטיב את השירות.

אז מה הפלא כאשר הגיע זמנו לפרוש, נתבקש להישאר עוד ועוד. והוא כיבד את הבקשות עד שיימצא לו המחליף. כזה הוא היה, מעולם לא התחמק מאחריות, מעולם לא ברח מעבודה קשה וככל שנדרש הוא עשה את מלאכתו. לא מפתיע שבעיריית בית שמש כאבו מאוד את פטירתו של בן בית שמש, אחד מבניה היפים, לא רק בשל היותו עובד בכיר מסור למקום עבודתו, אלא בעיקר בשל היחס שנתן לחבריו, עובדיו.

עוד על דוד סיטבון , מספידה ראש העיר דר עליזה בלוך בכאב ובדמעות: "ליבו העצום של דוד סיטבון נדם. דוד שבמשך עשרות שנים עטף בעשייתו הציבורית את העיר בית שמש הותיר כאן את כולנו המומים. במשך כ 15 שנה שימש כסמנכ"ל עיריית בית שמש ולפני כן היה אחראי על אזורי תעשייה ותעסוקה בבית שמש ובמטה יהודה. דוד היה איש ציבור במלא מובן המילה.

בפרשת השבוע קראנו על אברהם אבינו שישב פתח האוהל ורץ לקבל אורחים. המדרש מספר שכל דפנות האוהל של אברהם היו פתוחות כדי לראות את האורחים שעתידים לבוא.

כך היה דוד. המשרד שלו , הלב שלו והעיניים שלו היו פתוחות לכל עבר. כל דקה ניצל בעבודתו. פניו היו תמיד נשואות למשימה , לאורח הבא.

אין לי ספק שדוד כעת באוהלו של אברהם אבינו ומקבל עמו אורחים.

איש ספר היה דוד. קרא, למד, העמיק.

איש עשייה היה דוד. הקים את היחידה הכלכלית בעיריית בית שמש. ראה למרחקים.

עוד בטרם הגיע עיריית בית שמש עשה דוד חייל בצה"ל. סא"ל במילואים. נלחם בגבורה במלחמת יום הכיפורים וזכה באות לשבח על לחימתו.

ישראלה היקרה. ענבל , קובי , רחלי ואדווה כל תושבי העיר בית שמש מחבקים אתכם.

ישראלה היית אהבת חייו. רק לפני כשבוע חיתנתם את בתכם היקרה אדווה.

החוסר עצום. לא ניתן לבטאו במילים. את ישראלה, אשת חינוך דגולה בבית הספר לוי אשכול בעיר, תעטפי את כולם.

העשייה העצומה של דוד פרוסה ושזורה ברחבי העיר. בכל פסיעה וצעד תביטו על עשייתו. זכרונו נוכח.

דוד, הלכת מאיתנו והותרת רבים רבים המומים. אני מבקשת בשם העיר בית שמש לחבק ולחזק את משפחת סיטבון.

יהי זכרו של דוד חקוק בלב תושבי העיר בית שמש ובדברי ימי העיר לעד."