אחת התופעות הכואבות בימי אבוטבול הייתה הגירה שלילית, הדבר בלט בעיקר בתקופת הרישום למוסדות החינוך, כאשר היה קושי למלא תקני כיתות ונאלצו הרושמים לשכנע הורים ללכת למסגרת רחוקה ממקום מגוריהם כדי להשלים חוסרים במקומות מסוימים. רוב ההגירה בימי אבוטבול הייתה הגירה של משפחות חילוניות ודתיות לאומיות עקב תהליך ההתחרדות של העיר. תהליך שהביא את העיר לרמה סוציו אקונומית נמוכה דרגה 2.
מה קרה שנה אחרי? מה קרה עם התקווה הגדולה ושמה עליזה בלוך, האם השפיעה עלייתה לשלטון בבית שמש. האם התקווה נגוזה? ובכן הנה התוצאות. ומה שמעניין בימי בלוך גוברת תופעה חדשה, גם החרדים עוזבים את העיר. החרדים עוזבים אפילו שכונה חדשה כמו רמה ג אינה כבר אטרקציה למגורים.
בלימת ההגירה השלילית מבית שמש לא הצליחה, תושבים ממשיכים להביע אי אמון בעיר ואם תרצו ההבטחה הגדולה למהפך בעיר לא הגיע ולפיכך רבים, מאות, אפילו אלפים עוזבים את בית שמש ועוברים לגור בעיר אחרת.
הנה הנתונים, את בית שמש עזבו בשנה האחרונה, ב-12 החודשים האחרונים, קרי ממרץ 2019 ועד מרץ 2020 עזבו 3260 נפש.
ב-12 החודשים הראשונים לימי מלכות עליזה בלוך, עזבו אפילו יותר- עזבו 3430 נפש, 170 נפש יותר.
הנתון המדהים הזה מבשר רע מאוד לעתיד העיר.
כי תראו מה אומר פילוח הנתון לשנה האחרונה. מבית שמש, העיר הוותיקה עזבו 1176 נפש. היתר מהשכונות החרדיות של העיר.
כמה עזבו ? הנה הנתונים: רמת בית שמש ג' עזבו 308 נפש, רמב"ש ב 382 נפש. רמה א' מובילה את עזיבת החרדים עם 472 נפש. ואפילו את מנוחה ונחלה הקריה החרדית עוזבים, משם עזבו 235 נפש. ממזרח שמש 138 נפש, וחפציבה עזבו 164 נפש. ובסה"כ 1699 נפש.
שתפו
