מלווה מלכה, ערב מרגש ביותר ויוצא דופן התקיים באולם דרור ברמת נריה בבית שמש. מוזמן חשוב, אורח אחד לא בא. והוא אליהו ליבמן אביו של אלקיים החטוף בעזה שגילה כי הוא מצוי בהתקפה מתמשכת על גישתו החורגת מדרכם של משפחות חטופים אחרים.
גם היעדרותו לא פגמה ברגישות שביקשו להדגיש מארגני הערב. נכחו שם נציגי משפחות גיבורים שקידשו שם שמים, הורים של אלישע לוינשטרן הי"ד, הוריו של יוסף גדליה הי"ד, אבי של שמעון יהושע אסולין הי"ד, הוריו של דניאל קסטיאל הי"ד. סיפוריהם המרגשים, כפי שהועלו מעל בימת האירוע ריגשו את האולם המלא.
את האירוע הנחתה שירה גרינוולד, אמא של אמיתי לוחם גיבור ביחידה מיוחדת המצוי ברגעים האלה ממש במלחמה בתת קרקע, בחן וברגישות נדרשת בשל אופי האירוע, ובמיוחד מתוך כאב הזדהות עם האמהות המספרות. לפני ההורים השכולים הוצבו שתי שאלות, כאשר השאלה הראשונה ביקשה לספר על הבן היקר. ובשאלה השניה ביקשה לשמוע מסר לנו ההורים.
אמו של אלישע הי"ד, שרון ובעלה הרב צבי לוינשטרן ישבו על הבימה. שרון הייתה חדה מאוד. "נכנסנו לעולם חדש שלא רצינו להכיר. יחד עם זאת אנחנו כמשפחה מבקשים לחזור לחיות את החיים שלנו הרכילים, לא להישאר באבלות. מתמקדים בלהסתגל הלאה לימים טובים מבלי כמובן לשכוח את בננו היקר. אנחנו מעריכים מאוד את העטיפה שאנו מקבלים מהמסיבה. יחד עם זאת אני מבקשת להדגיש לא רוצים להיות המסכנים ברחוב. יש לנו כאב... לא מתכוונים להיות באבל עד סוף ימינו.". בהמשך ציטטה מתוך אלבום שהושק לזכרו ולכבודו של בנם יקירם במקום העבודה האחרון, ממנו ציטטה קראי מכתבים שנכתבו בידי עובדים חברים. בלט אחד מעל כולם מכתב שנכתב בשותף לעבודה ממוצא ערבי שחרט על חיבו להמשיך בסוגיה השלום כפי שנרקמה במערכצ היחסית בינו לבין אלישע.
דינה אמו של יוסף גדליה הי"ד עלתה לבימה לספר על בנה האמצעי בין שבעה אחים. יוסף היה האמצעי, יוסף היה ילד מיוחד, עניו, עדיין, דובדבן. יוצר ויוזם שהצליח להקים עם שותף פעיל יחידת רחפנים שהפכה לשם ביחידה שלו. יוסף לא חיפש את הטוב בסביבה בה הוא היה, הוא הכיר בה כמצויה בכל מקום. אם נאמץ את הגישה הזו אתם תראו שהעולם שלנו יהיה הרבה טוב. בהמשך סיפרה האם הנכבדת על המפגש עם איריס חיים, אמו של יותם הג'ינג'י. היא קיבוצניקית, ואני שהוגדרתי על ידה כחרדית, נפלו בינינו כל המחיצות. שני הילדים שלנו קודש קודשים. ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. אנחנו חולמים את הטוב.. לדעתי אנחנו כבר בגאולה וצריך רק לראות את זה". סיכמה שרון גדליה.
אחרון בסבב הזה עלה לדבר הרב רפי אסולין ראש ישיבת שעלי תורה. הרב התנצל על היעדרות אשתו מהאירוע, "עדיין טרי, זה היה רק לפני שבועיים, ואנחנו עדיין מתקשים לעכל.". "אני מביא לפניכם משהו על דמותו של שמעון בננו, משהו טרי מעכשיו. התכתבות עם ידידיה פישר חבר של שמעון. אתם יודעים, לצערנו אנחנו הופכים למארחים בימים האלה. הגיעו חבריו של שמעון. החלו לספר על דמותו של שמעון ואיך הוא היה חבר של כולם. שאלתי את אחד מהחברים, איך זה שהוא היה חבר של כולם למרות כל ההבדלים ביניהם. הסביר לי ששמעון היה חבר אמת, חבר לא מתוך שיפוט של האחר, אלא קיבל כל אחד כפי שהוא. החלטתי לאמץ את דרכו של בני. ואם כולנו נאמץ התנהגות כזו העולם ייראה הרבה יותר חיובי.". הרב רפי כהרגלו בחיוך, מאיר פנים למרות הכאב והיגון שנפל עליו, הוא מוצא את הנתיבים האמיתיים לחיות במציאות החדשה שנכפתה עליו.
סיכום: ערב מרגש ביותר, שרבים רבים מבני העיר נחשפו למידותיהם הטובות של הבנים היקרים. ה' יקום דמם.
שתפו
