אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה בעיר בית שמש נפתחו בעצרת המרכזית בהיכל התרבות העירוני. העצרת התקיימה בסימן "ראו היו קהילות ואינן עוד: הקהילה היהודית ושברה". בבואת היכל התרבות הותאמה למעמד החשוב, בד שחור כיסה את קיר הכניסה ועליו מנשר ניצולי השואה. "אנחנו דור ניצולי השואה הולכים ומתמעטים. בעוד שנים לא רבות לא יהיה עוד על כדור הארץ אדם שיוכל להעיד: "אני זוכר את מה שאירע בשואה". יוותרו רק ספרי זיכרונות ומחקר, תמונות וסרטים, ועדויות ניצולים. או אז יהפוך זיכרון השואה מגורל כפוי, החתום בבשרנו ובנשמתנו, לייעוד היסטורי שעל האנושות ועל הדורות הבאים לשאת באחריות לצקת בו תוכן ומהות. מנשר הניצולים הוקרא לראשונה ע"י ניצול השואה צבי גיל בטקס שחתם את הכנס הבין-לאומי שהתקיים ביד ושם בנושא "מורשת ניצולי השואה - ההשפעות האתיות והמוסריות לאנושות" כקריאה לעולם כולו.
הערב בהיכל התרבות נפתח בקטע דרמה, המחזה של הדר בית הספר למשחק ברשת המרכזים הקהילתיים פסגות השבע בימוי שרה חזן, ובהמשך הועלו קטעי נגינה ושירה על ידי הרכב מקומי של הקונסבטוריון בניצוחה של מרינה, להקת בין השמשות מנצח שלום סוטו ומקהלת הילדים בניצוחו של שלום כינורי. קהל הצופים המשיך לזרום לתוך ההיכל גם 20 דקות אחרי תחילת האירוע. קרחות נראו בשורות, מה שמצביע על היעדרות ציבור מהטכס. מי נעדר? ביחסיות הציבור לגווניו השונים, ק מעטים מהציבור החרדי הגיעו לחוות את ליל הזיכרון לשואה בעידן החדש של ראש עיר ליטאי. האם אפשר היה יותר? בהחלט.
הדליקו נרות זיכרון לזכר ששת המיליונים: משה עדן, יעקב ברקו, אסתי וייס - גורסברגר, חיה פרץ, ניסים קופ ועדי מלכא.
הרב רפי אסולין התכבד בקריאת פרק תהילים ואמירת קדיש, ונאמרה תפילת "אל מלא רחמים".
הרב שלמה סויסה רבה של גבעת שרת: "היו אלה ארזי הלבנון, קדושים וטהורים, גדולי תורה, אבירי מדע, נשים זקנים וטף שנטבחו ונהרגו, נשרפו ונחנקו בידי הנאצים ועוזריהם יימח שמם, אלה ששמו להם למטרה לרצוח עם שלם". והמשיך: "עלינו לדעת, כי שנאתם לישראל איינה תופעה מזדמנת חד פעמית, אלא שרשרת רצופה ועתיקה שלבשה צורות שונות מאז ימי פרעה, עמלק, המן, נבוכדנצר, אינקוויזיציה, פוגרומים ואליהם כאמור הצטרף הצורר הנאצי נושא דגל האטישמיות בימינו. בימים האלה דרושים עוז וגבורה לספר לשנן להקשיב ולשמוע את אשר קרה עם עמנו. לזכור את הזוועות המחרידות המקפיאות דם, ולא לשכוח שהן נעשו ע"י בני עוולה בשר ודם". הרב סויסה התייחס למצבנו הקיומי: "לא לשכוח שגם היום ישנם שונאי יהודים רק בשל היותם יהודים. לזכור ש'חסד אומות העולם חטאת לישראל' אין לסמוך על גויים שיגנו עלינו בעת צרה".
על הבמה הוצגו
ראש העיר, שמואל גרינברג: "כמו אז, כמו שם, כמו הסיפורים הקטנים על כל אותם אנשים שנתגלו שם בגדלותם, כך אנחנו. מחויבים שבע שבעתיים, בעזרה הדדית, בערבות ובאחדות. גם כאן בעיר שלנו, גאוותנו על אותם שעות ופעולות של חסד ונתינה בשגרה ובחירום. ברגעי עצב, ובעת שמחה. על אנשים ונשים מכל העדות והמגזרים ששמו ושמים את ההתנדבות והנתינה בראש העשייה. עשייה שלא תחדל. זה כוחנו ועצמתנו הרוחנית והחברתית. זו העדות לשורשים חזקים של אמונה, מסורת יהודית שמושתת על – כל ישראל ערבים זה לזה!".
סגן ראש העיר וממונה מתנ"סים, חנוך דרנגר: "הנאצים ימח שמם לא הבדילו בין דתיים לחילונים, בין אשכנזים לספרדים, ובין קהילה אחת לשניה. הם הרגו כל אדם בשל היותו יהודי. עד עצם היום הזה אנחנו חווים את אותה שנאה ותאוות דם. לצערנו הרב קיבלנו לפני שבעה חודשים תזכורת כאובה וקשה לכך".
המשנה לראש העיר וממונה אירועים משה שטרית: "הנאצים ביקשו להשמיד את כולם. כשאנו רואים שהנושא המרכזי המלווה את אירועי יום הזיכרון השנה הוא קהילות, מתבקש שנדבר על קהילות אחרות. כאלה שממוקמות לא רחוק מכאן, באזור שזכה לשם עוטף עזה. קהילות שנמצאות בשבר גדול, שאיבדו חברים רבים, ושחלקם עוד בשבי האויב האכזרי והם עדיין רחוקים מביתם. פליטים בארצם. שנים רבות מאד עד שנצליח להתגבר על מה שעברנו באותו היום, אבל זו לא הייתה שואה. השואה היא ייחודית".
תפילת יזכור - אריה קופ.
הנחה יהודה גובני.
הטקס הסתיים בשירת אני מאמין, והסתיים בשירת התקווה. ההפקה הופקדה שוב בידי עדי מלכא מנהלת מתנ"ס זינמן. לתשומת הלב אורך האירוע, ארוך מדי.
נוכחות חברי מועצת העיר, 19 חברים נכחו, ששה נעדרו. רק סמלי שששה נעדרו?
שתפו
