לפני שלושה ארבעה חודשים קרס אחד מעצי הברוש שהצלו על גינת משחקים לילדים- הגן מכונה גן קרן היסוד 7. המקום נסתר מעיני כל, מצוי אחרי בלוק מגורים שהנוף הנשקף ממנו חלומי, בלוק מס' 16, רח המשלט. בגבו, מצויה פנינת חמד, מה שאמור להיות פנינת חמד לילדים, פינת משחקים, עם מגלשות, נדנדות, תרומת קהילת יהודי וושינגטון די. סי. הקהילה אליה יצאה ראש עירנו לנסות להביא משם ממון לבניית בית החולים. לזכות עיריית בית שמש הציבו במקום עמוד שיש ועליו לתפארת קהילת וושינגטון. לכבוד רוי ואדל אייגרשם וקהילת היהודים של וושינגטון. עכשיו תארו לכם שהמילים הבאות יגיעו לעיניהם, איזו בושה. מבקשים, ולא שומרים על מה שנתנו.
חזרה לאותה סערת רוחות שפקדה את האזור ואת ישראל בכלל. באותה סערה נעתק ממקומו אחד מעצי הברוש הותיקים, היו שלושה ברושים, עכשיו נותרו רק שניים. אחד נעתק ונפל... הופ!!! גבוה מאוד, משהו כמו 15-20 מטר גובה. תארו לכם עץ כבד כזה נופל על מתקן משחקים, מהו יכול לעולל.
בדיוק, הוא ניתק את עמודי הברזל ליריעת ההצללה במקום. הוא קיפל לשניים את מושב ההורים מול המגלשות. הוא יצר בור בשביל ההליכה ליד פינת השעשועים.
תמונה קשה, ועדיין מצאתי אם עם שני ילדיה משחקים במה שנותר מפינת השעשועים לילדים. בזהירות, אבל אפשר להשעשע. אגב במקום תלויים שני שלטים, כל אחד מצד אחר של פינת השעשועים. שלט אחד מסביר לא לשחק בימים אלו של קורונה. שלט שני מבשר על היום האחרון בו נערכה בדיקת תקינות המתקן. אוקטובר 2018.
כמה שארצה לתאר את התמונה הכואבת כנראה לא אצליח. מזמין אתכם לבקר במקום.
למה הגינה הזו נראית ככה, שלושה או ארבעה חודשים מאותה סערה? אם העירייה הייתה מקפידה לערוך סיורים תכופים בגני שעשועים היה אפשר בהחלט לגלות את הנזק ואולי גם לתבוע מחברת ביטוח נזקי סערה.
ורגע, לא סיימתי, חייב לכם עוד סיפור קטן, אולי שולי. במקום מצוי מגרש, כזה שילדים אמורים לשחק עליו. מגרש בשני צידיו שערי ברזל כביכול. לא משהו רציני... ומה מצב המגרש? מגרש כדורגל מכורכר, מלא אבנים. כאלה, שאם ילד מתעצבן ומחפש אבן לזרוק על חברו (לא יפה!!!) לא צריך ללכת רחוק, מתכופף ופשוט מרים חופן. כל המגרש מלא באבנים. ילד שייפול על כאלה אבנים צריך לחפש מהר את הדרך למד"א עבורו.
האם ככה מכשירים אצלנו ילדים ללמוד לשחק כדורגל. חוויה כזו בטוח יזכרו כל חייהם. האם אתם במגדל השן בטוחים שזו החוויה שתרצו שהילדים יזכרו?
שתפו
