"תמונת השבוע שעבר שלי היא בערב סיום העונה של קבוצת כדורגל הנשים של בית שמש. אחרי שבתחילת השנה פנו אליי מספר נשים שביקשו להקים את הקבוצה, הצלחנו ליצור תשתית רחבה הכוללת עשרות שחקניות ומאמן מקצועי. בעזרת ה׳ בשנה הבאה אני מתכוון להקים קבוצת כדורגל תחרותית לכל דבר, תחת ביה״ס לכדורגל לנשים ונערות.".
הודעה שיצאה מבית מדרשו של סגן ראש עיר, משה שיטרית, (ליכוד) במילים פשוטות, בצירוף תמונה. נשים, שללא צירוף המילים אפשר היה לחשוב שהן שבו מריצת אלפיים מטר, בודאי לא ממשחק כדורגל.
שנת 2017, עמדה בית שמש בלב סערה רבתי , שהביאה לכאן את החכיות אז לסיור שלטי הדרת נשים בבית שמש. היו שהגדירו זאת פרובוקציה (העיתונאי ישראל כהן). כך כתב אז בציוץ בטוויטר: " לא צריך להיות חסיד גדול של שלטי ההפרדה על מנת להתנגד לפרובוקציה של חכיות מהוועדה למען האשה ש'עושות סיבוב' ציבורי ותקשורתי על גבם של אותם תושבים חרדים בבית שמש. כהן צירף תמונה מהסיור, בה נראים הח"כיות. השתתפו בסיור הזה חברי הכנסת לאה פדידה, מיכל בירן, וקסניה סבטלובה. כמו כן הצטרפו במהלכו גם ח"כ עליזה לביא וח"כ יעל כהן פארן, ח"כ ממין זכר היה מוסי רז שהיום הוא מחוץ לכנסת כמו רבות מהחכיות שהגיעו לראות את הסערה.
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה סיור בעיר בית שמש. הוועדה הגיעה לסיור בעקבות מאבקן המתמשך של חלק מנשות העיר כנגד גילויי כפייה והדרה כלפיהן במרחב הציבורי. בשנת 2017 קבע בג"צ כי על עיריית בית שמש להסיר בתוך שבועיים את כל 'שלטי הצניעות' המוצבים בעיר.. יו"ר הוועדה ח"כ תומא סלימאן אמרה: "הרגשנו את המתח באוויר ואת הניסיון להלך עלינו אימים. אם אנחנו הרגשנו מאוימות אני רק יכולה לתאר מה עוברות תושבות השכונה והעיר ביום יום. חשוב להבין שתופעות מהסוג הזה הן אף פעם לא רק 'הדרת נשים'. זהו מאבק על טריטוריה ועל שליטה, בדיוק כמו כל ניסיון לדכא או לנהוג באלימות כלפי נשים. הסיור ממחיש כמה מסוכן לתת לקבוצות קיצוניות להשתלט על המרחב הציבורי. המשטרה והעירייה הפקירו את החלקים האלה מהעיר, נטשו אותם לשליטת הקבוצות הקיצוניות והפקירו את ציבור הנשים"..
השלטים לא הוסרו, הכתובות עדיין קיימות ואולי אפילו ביתר שאת. כנראה קשה להילחם נגד קנאים להפרדה מגדרית. לא רוצים בזה אז מה עושים נכנעים? לא!!! הנה התשובה החכמה שהגיעה הפעם לא מנשים שביקשו לעורר סערה עם תהודה, בלי וועדות, בלי כנסת, בלי צילומים מיותרים (גם מטעמי צניעות), בלי תבלינים ובלי זעטר, בקשה טבעית, פשוטה, חברית- והיא נענית מהלב.
שנה שלמה פועלת בעיר קבוצת כדורגל על פי רצונן של נשים, כך מעיד סגן ראש העיר. אם נשים רוצות, הן יקבלו. שיטרית החליט להמשיך באותו קו בשקט, ללא רעש וצלצולים ויתמוך בשנה הבאה בהקמת קבוצה מאורגנת, מסודרת, עם מאמנות, ומדריכות כושר לא כדי להגיע למונדיאל, אלא כדי לכבד אתגר של נשים.
האם זו התשובה האמיתית של קברניט הרואה רחוק משימה בעלת חשיבות עליונה? יכול להיות שיהיו שיחלקו על דעה זו, בעיר בה נותנים לכולם תחת ההגדרה של 'עיר לכולם', אז מגיע גם לעשרות הנערות והצעירות והנשים לבנות לעצמן תכנית ספורט כלבבם.
שתפו
