מאה שמות של חללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה חרוטים על אנדרטת הזיכרון המרכזית בבית שמש. לפני 29 שנים הוזמן לעיר יצחק רבין, יו"ר מפלגת העבודה, כאורחו של ראש המועצה עו"ד שלום פדידה להסיר את הלוט מעל האנדרטה.
מאז, כמעט 30 שנה ברציפות, מתקיים הטכס המרכזי בדומיה חרישית ברחבת האנדרטה. בימים הבאים,
שיפרו את הטכנולוגיה, את התוכן, והפכו אותו מארגניו למרכזי באירועי הזיכרון בבית שמש. מאז, לפני 29 שנים ועד היום, מתקיים אירוע הזיכרון כסדרו עד השנה, בה לראשונה התקיים טכס וירטואלי שצולם בסוף חודש ניסן ושודר בג' אייר, ליל הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה.
הקמתה של האנדרטה היא חלק מההיסטוריה הציבורית של ראש מועצה מכהן, הפעם זה היה בימיו של ראש המועצה עו"ד שלום פדידה אשר כיהן בין השנים 1989 עד 1993
פדידה נענה ליוזמה של הח. מ. להקים את האנדרטה ולקיים סביבה את כל הלכי הטכס המסורתי לזיכרון. עד אז התקיים האירוע בהיכל הספורט בבי"ס שייבר, החלל הגדול איפשר קיום טכס ללא תלות במזג אויר. עם הגידול באוכלוסיה של העיר בית שמש נוצר צורך למצוא מקום גדול ובעיקר מתאים למעמד המרגש שיין ביטוי עצמתי למעמד החשוב של עיר צעירה המחנכת בניה לשירות המולדת והאומה העברית בארצה.
איך קמה האנדרטה? מי עיצבה?
כאשר אושרה הבקשה להקמת האנדרטה, נעשתה פניה מסודרת מלשכת ראש המועצה אל האגף להנצחת החייל במשרד הביטחון, שם הוסכם על הרעיון ואף הובטח לתמוך בו. הוועדה המקומית החליטה להטיל על מנהלת הפרויקטים החדשה במועצה המקומית הגב ויקי שטרוסברג ז"ל את ריכוז הטיפול בבחירת המונומנט שסביבו יתקיים הטכס.
החלטה חשובה אחרת שהתקלה בדיונים, הייתה מיקום הקמת האנדרטה. התלבטו אז בין שני מקומות, לבסוף הוכרע להרחיב את גבולות העיר ולהקימה ברחבה ששימשה את השוק העירוני, בקרבת התל. להתחבר אל הישן, ישן מאוד, ולהביט אל הנוף הרחוק, גבעות ההתפתחות הצפויה של העיר בית שמש. מכאן מהרחבה הזו צופים לעבר גבעת איזור התעשיה המערבי, (איזור תעשיה בהקמה) ואל גבעות רמה ד. המנופים ובנייני הגובה בשכונה זו נראים מבין ענפי עצי האזדרכת המעטרים את שולי רחבת האנדרטה.
עשרה אדריכלים ומתכננים ניגשו למכרז. האדריכלים והמתכננים הגיעו לבית שמש, נערך להם סיור באתר, להכיר להם את המרחב, את הנוף, את ההיסטוריה. שבועות אחר כך, שלחו לכאן את הדגמים המרשימים שהונחו בחדר הישיבות במועצה המקומית.
הוועדה בראשות ויקי שטרוסברג שמעה ודנה בכל רעיון לגופו, וכרגיל במקומותינו גם בהקמת האנדרטה היו העדפות. הנה הסיפור כפי שהובא בעיתון המקומי 'קרן אור' ומעולם לא הוכחש.
ראש המועצה בזמנו שלום פדידה פנה אל אפיק פלאי והציע לו לתכנן ולהגיש הצעה לבניית האתר. כל זה בטרם תיכנס ויקי שטרוסברג לתפקידה. פלאי קפץ על המציאה, מתוך אהבה והערכה לבית שמש החל לגבש את הרעיון, טרח ואסף הצעות מחיר, אמדן הוצאות וכו.
עם כניסתה של שטרוסברג לתמונה ביקשה זו לא להתקבע על פי הצעה אחת, אלא לראות עוד הצעות אחרות, נוספות. פדידה אכן שוכנע בצדק דבריה, ואז הובאו רעיונות נוספים.
לשטרוסברג אין היכרות עם פלאי, היא זכתה לגיבוי מפדידה, פלאי פנה שוב לפדידה "בזבזתי זמן, הבאתי הצעות מחיר, אי אפשר לעשות ממני צחוק".
התוצאה לפניכם, האנדרטה עוצבה תוכננה ובוצעה בידי האמן אפיק פלאי וכל היתר היסטוריה. שנה לאחר מכן הוזמן לכאן יצחק רבין ז"ל להסיר את הלוט.
שנים שלא נעשה שום שינוי בעצוב הארכיטקטוני של המקום, עד לפני כשנתיים. לא ברור על דעת מי, הוחלט לבטל את החפיר העמוק, עטוף הירק (דשא צומח) שהיה בקרבת האנדרטה. האנדרטה איבדה מחינה משהו, כוונת ההתרגשות של העולה ממעמקים אל קודש הקודשים, אינה קיימת עוד. גם לא ברור כיצד יכול כל אדם לפגוע ביצירה ארכיטקטונית מקובעת בדעת ובמ חשבה ולבלוע ממנה חלק מסויים, גם אם הוא רק חפיר מדושא בעל כוונות עצומות בעיצוב הסופי של מרחב הזיכרון.
מאז ועד עצם היום הפכה רחבת האנדרטה לאתר זיכרון מקודש לבני המשפחות השכולות, לבני נוער רבים העולים להכיר גיבורים מבני עירם. כאן ברחבה הזו מתקיים הטכס המסורתי השנתי של העיר בית שמש ברוב פאר הדר והתרגשות עצומה לחבק את המשפחות, את בניהם, יתומיהם ואלמנותיהם בכל שנה מחדש.
ברחבה הזו, מתכנסים בכל ליל ג אייר, הוא ליל הזיכרון לחללי צה"ל ולנפגעי פעולות האיבה, אנשי בית שמש, על ילדיהם ונשותיהם, זקניהם, ותיקי המלחמות וצעירים לובשי מדים, להרכין ראש, לעצום עיניים, לשמוע תנחומים ובכי, וגם קולות גבורה ושירת תקווה עתיד זוהר ובטוח בארצנו, ארץ ישראל.
בדמם ציוו לנו את החיים. בגבורת נחלנו אנו ארץ אבות. מנשרים קלו ומאריות גברו.
ולסיום אנקדוטה עצובה, לימים, נוסף שם של חלל צה"ל ברשימה הארוכה של מאה שמות. השם הוא גולן פלאי ז"ל בנו של מתכנן ומעצב האנדרטה אפיק פלאי. יהי זכרם של הנופלים ברוך.