השבוע עמדה בעין הסערה אחת הוועדות החשובות בעיריית בית שמש. לכאורה, החשובה שבהם. מדוע? על כתפי החברים האלה לאשר ולהעניק הנחות לאנשים, מוסדות, פרטיים, וציבוריים בארנונה. קרי לוותר על מיליוני שקלים מהקופה הציבורית לטובת חלשים ומוחלשים בחברה המקומית. יפה שיש וועדה כזו.
החוק בעניין ברור ואפילו רוצה לומר ברור כשמש. אין כאן משחקים, אין קונצים, אין כאן שטיקים.
העירייה קבעה בישיבתה השניה הרכב הוועדות, חמישה חברי מועצה לוועדת ההנחות. העירייה בראשות בלוך הקימה וועדה הנחות כמו וועדות אחרות, מיגור האלימות, חינוך, , ביטחון, הנצחת זכרם ש נרצחי טרור ועוד. בערך כ-20 וועדות.
ברשימת החברים לוועדת ההנחות נמנו חמישה (?!!!) חברי מועצה, האנשים שנבחרו הם פרנקל יו"ר, אדרי, רמתי, מנדלסון, וסילברסטין. מועצת העיר אישרה פה אחד את הצעת החלטה ההיא לפני כשנתיים, 20.1.19.
פקודת העיריות אומרת במפורש כי הוועדה תכלול שלושה חברי מועצה, אשר אחד מהם לפחות אינו חבר וועדת הנהלה. באותם ימים ש"ס לא חברה לקואליציה ולכן היה נכון לבחור שלושה. אז למה בחרו חמישה?
ושימו לב להוראת המחוקק לתפקוד הוועדה, "מנין חוקי בישיבות הוועדה להנחות יהיה נוכחות יו"ר הוועדה או ממלא מקומו. הגזבר והיועמ"ש". החוק אינו מחייב נוכחות כל חברי המועצה המנויים על הוועדה הזו להיות נוכחים, רצוי, בודאי הכי נכון, אבל וקרה ואין נוכחות מלאה, האם הוועדה תוכל להתכנס? כן, בהרכב הבא: יו"ר, גזבר ויועמ"ש, הרכב די מכובד לדון בהנחות מבקשים. ואם אין יו, ר, אזי ממלא מקומו.
ומכאן לבחירת ממלאי מקום, מושג שמאן דהוא המציא אותו בבית שמש. החוק קובע במפורש למי צריך למנות ממלא מקום, רק ליו"ר הנבחר לשמש בתפקיד. בשום סעיף בחוק לא מופיע להרחיב את הרכב הוועדה לחמישה, או למנות מחליפים. מכיוון שאין, כנראה גם אין צורך. את זה למדנו מכינוס הוועדה בהיעדרם של חברי הוועדה.
משהו קסום שם בוועדה הזו כנראה שרבים מבקשים להיות חברים, כוח פוליטי, שררה, ובעיקר קביעת גורלם של אנשים במצב כלכלי לא פשוט.
מי זה שקבע שצריך למנות ממלאי מקום לחברי וועדת ההנחות? פקודת העיריות קובעת במפורש את ההרכב של וועדת ההנחות.
שתפו
