שערוריית הוצאת חצי מיליון ש"ח, פחות או יותר, לא ברורה עדיין ורק כאשר יוגשו כל החשבוניות נדע במדוייק כמה העירייה הוציאה מכסף שאין לה על אירוע פומפוזי ומלא ראוותנות למימון ועידת החינוך אסור שתעבור בשתיקה, הוצאה שפגעה בהתנהלות חסרת תקדים בנשים המקומיות, נשות החינוך, אלו שעומדות בקצה ובמרכז החינוך החרדי. אחרי החשיפה השלנו כאן על היבדלותם של נשים מדיבור בכנס כמרצות או כמנחות, חושף עמיתינו מיקי רווח את הכניסה הצדדית לאולם ובעיקר את הדברים החמורים המצוטטים מפי נוכחת בכנס.
אחת המשתתפות פרסמה ברשת כמובן בעילום שם מחשש שיאונה לה רע, עד כדי פיטורין: "הגענו לוועידת החינוך בבית שמש עם ציפייה לשמוע, ללמוד ולהשתתף. יצאנו משם עם שאלה אחת גדולה: אם נשים כל כך לא נספרות, למה בכלל הוזמנו?
עוד לפני שנכנסנו הבנו בדיוק איפה מקומנו, או יותר נכון, איפה לא. בעוד הגברים פסעו אחר כבוד דרך הכניסה הראשית, אנחנו נאלצנו לעשות עיקוף, לעלות בשביל צדדי ולהתגנב דרך דלת צדדית. כשהגענו סוף סוף ל"עזרת הנשים", גילינו שלא מדובר בחלל שמאפשר לנו לקחת חלק אמיתי בדיונים. ישיבה רחוקה מהבמה, צפייה דרך מסך מרוחק, אפס אפשרות להשתתף או לשאול שאלות.
גם בהפסקות ההבדל היה חד וברור בעוד הגברים נהנו מתנאים סניטריים נאותים, קיבלנו מגשים מחוץ לעזרת נשים עם תוספת חינמית של ציפורים מנקרות. וכל זה בכנס שזרמו אליו תקציבים מכובדים.
אז כן, אפשר היה לעשות את זה אחרת!
אפשר היה לארגן מרחב שוויוני, לוודא שנשים יוכלו לקחת חלק פעיל, לאפשר להן לראות את הבמה, לשאול את השאלות חשובות להן.
אבל במקום זה, הן קיבלו שוב את אותו מסר ישן ומקומם: מקומכן מול מסך.
רחוק מהבמה, רחוק מהשיח, רחוק מההשפעה."
בכנסת זה לא היה עובר לסדר היום, בעירייה כן. גפני וגרעי יחבקו את גרינברג ואולי יחמיאו לו, מה איכפת להם שחצי מתושבי העיר נפגעו מיחס בלתי הולם?
וכן, לא רק שאין מרצה אין אפילו הזדמנות להציג שאלות. ואתם מכירים פורום שאין לנשים ממה לשאול? אפילו במופעי תרבות, תמיד יש את השואלת המזדמנת. בכנס חינוך שנשים לא תדברנה? גרינברג ואלמליח מפיקי העל יכולים רק להתבייש.