ראש עיריית הרצליה, משה פדלון, מוביל מאבק עיקש נגד חוק המרכולים ומאיים בהליכה לבג"ץ באם לא יצליח להעביר חוק עזר עירוני שימנע את אכיפת החוק ויאפשר חילולי שבת. כעת, הנציג החרדי בעירייה, יו"ר סיעת גשר המייצג את 'דגל התורה' – אלעד צדיקוב, מאיים בבג"ץ נגדי על מנת לאכוף בעיר את החוק. הנה לכם איש והיפוכו. החילוני רוצה חוק עזר שיאפשר לו להשאיר חנויות פתוחות, חרדי, איש דגל, מבקש ללכת צעד בעקבות השר אריה דרעי ודורש לאכוף את חוק המרכולים. פדלון לא צריך להתאמץ הרבה, יניח הוא את חוק העזר בבית שמש, חוק עזר שמאומץ ע"י המנהיגות החרדית בעיר ולא צריך דבר.
לבית שמש יש חוק עזר משנת 1956. כך דיווחנו והצגנו כאן, לפי החוק עזר הזה יכולים ורשאים בתי עסק למזון להיות פתוחים. מרכולים, מסעדות, וכל השאר רשאים על פי חוק העזר להיות פתוחים. גלגלו בגוגל ותמצאו את חוק העזר החתום בידי ישראל בר יהודה שר הפנים וראש המועצה מנחם נוימן.
אז מה דעתכם צריך לעשות חיים ביבס,ראש עיריית מודיעין, מתנגד תקיף לחוק. חיים ביבס לא צריך להתעמת עם החוק או להתאמץ להגיע לבג"ץ. יקרא לסגנו ויוועץ בו כיצד הוא חרדי מהדרין, ראש עיר שבה קנאים, מצליח להותיר חוק עזר שבו עסקים מותרים לפתוח בשבת.
אחרי אישור חוק המרכולים, ואחרי הסערה שקמה סביבו, מי לדעתכם היה צריך להיות הראשון ללכת בעקבות ראש תנועת ש"ס כמו אותו אלעד צדיקוב ברצליה? טבעי ביותר, סביר והוגן, ראשי רשויות אנשי ש"ס היו צריכים להיות הראשונים להביע תמיכה ולהביא חיזוק לבסס את חוק המרכולים בתחומי הרשויות תחת אחריותם. אין רבים כאלה, אחד מהבולטים שבהם שהמפלגה נוהגת להתפאר בו ו'בהישגיו' הוא משה אבוטבול- נושא גאוות ש"ס על כתפיו ובליבו. אם בהרצליה אחד מדגל דורש חוק עזר לשמירת השבת, אז קל וחומר, בעיר כמו בית שמש. לא רק שראש הרשות שלה הוא ש"סניק, ש"סניק חבוק בידי מפלגות חרדיות כמו דגל ואגודת ישראל ועוד, הוא גם נתמך בידי סיעת ליכוד, (כולם בעד החוק בכנסת) כל אלה היו צריכים ללכת בעקבות נתניהו ודרעי ולהביא לשינוי החוק המקומי.
מה הם עושים ולא אומרים? מסרבים לשנות את חוק העזר העירוני ולהעמידו ממש כמו חוק המרכולים. מבוכה? צביעות!!! מי שמאמין בקדושת השבת לא צריך חוק ולא צריך את אריה דרעי כדי שישמור עליה.
משה אבוטבול מוכר כאיש של אריה דרעי. אבוטבול לא מתכוון ללכת ולשנות את המצב הקיים בעיר ללכת בדרכו של הפטרון הפוליטי שלו.. למה? כי הוא חושש מה יאמרו עליו... "זה יסכסך בין החרדים לשאר האוכלוסייה". אבוטבול לא חושב מה וכיצד לסייע בידי אריה דרעי, שר הפנים, פטרונו הפוליטי. פתאום נעשה אכפתניק ודואג לשאר האוכלוסייה. אה...
אין זו פעם ראשונה שאבוטבול לא שם על ראשי התנועה שלו. בדיון בכנסת סביב ילדי האקווריום- ילדים יוצאי אתיופיה ברשת גנים שהקים אבוטבול במסגרת עמותה פרטית בשנת 2004, העיר לו ח"כ שלמה מולה כי השר אלי ישי אמר לפזר את הילדים בין כל הגנים ולא להשאירם בגן שרוב אוכלוסייתו ממוצא זהה, והוסיף כי הרב עובדיה יוסף הורה לסגור. אבוטבול התעקש שאין הוראה כזו.
שלמה מולה: "אלי ישי אמר מעל במת הכנסת!"
משה שאבוטבול: אלי ישי אמר, אלי ישי הוא לא שר החינוך, אני מעריך אותו מאוד מאוד, אבל אלי ישי צריך לקחת לרב עובדיה את ההנהלה של הגנים, שיסבירו את זה, ולאחר מכן אם מרן הרב עובדיה יוסף יבוא ויגיד... יש שני צדדים לכל מטבע, לא סותמים פיות.
ח"כ ניסים זאב: הוא מדבר בשם עצמו...
השיח הזה מוכיח לכם למי מקשיב אבוטבול ובשם מי הוא מדבר. אז מה אם אלי ישי אמר... אז מה אם אריה דרעי הוביל חוק... אז מה אם עבדכם הציע לו לשמור על השבת בעיר. ואם לא הוא יגן על השבת, אז מי? אם לא אבוטבול, שלבטח שומר שבת בחלקתו הפרטית, לא רוצה לשנות את החוק העזר- היכן הם כל אותם ייצורים שרוצים עיר חרדית?
הסיפור הזה מוכיח את מידת צביעותם ואמת קנאותה של המנהיגות החרדית לברית הכתובה והמקודשת בין אלוקים ואדם. או לפחות ניתוק בין מנהיגות הציבור החרדי לבין השטח, יש מי שירצה ויש מי שלא רוצה כל ניסיון כפיה דתי על אוכלוסיה לא דתית. טענתי ואטען, השבת אינה שייכת לאיש, השבת אינה זקוקה לכל הגנה מפני כל אוהב ואויב, השבת מגנה עלינו. לכן שאלתי את עצמי האם חוק המרכולים מיותר? עתה אין ספק, למי שיש ספק טוב אם יקרא שוב את הדברים שלעיל. ממליץ לכם לקרוא את מכתבו של חיים נחמן ביאליק, משורר לאומי, לא הרב הראשי לישראל.
שתפו
