פעילותם של גופים מסחריים בשבת אינה מוסדרת בחקיקה ארצית, ההסדר היחיד הקבוע בחוק האוסר על פתיחת עסקים בשבת (בשונה מאיסור על העסקה בשבת) הוא ההסדר הקבוע בסעיף 9א לחוק שעות עבודה ומנוחה, במסגרתו "בימי המנוחה הקבועים כמשמעותם בפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, לא יעבוד בעל בית מלאכה בבית מלאכתו, ולא בעל מפעל תעשיה במפעלו, ולא יסחר בעל חנות בחנותו". מי שאינו יהודי רשאי לקיים את האיסור במועדי ישראל או במועדי המנוחה על פי דתו, בתנאי שרבע מתושבי הרשות לפחות אינם יהודים. מתוך מאמר שפרסם עו"ד חגי קלעי באתר ישראל חופשית.
לצד זאת, הסמכות העיקרית להסדרת פעילות זו נתונה לרשות המקומית. שינוי בחוק העזר העירוני מחייב את אישורו של שר הפנים. אף עירייה אינה מחוייבת לסגירה או פתיחה של בתי עסק בשבת. בפועל, חוקי העזר במרבית העיריות מגבילים פתיחתם של בתי עסק בשבת למעט מסעדות ומקומות בילוי.
בבית שמש אין עסקים הפתוחים בשבת, לא מסעדות ולא חנויות נוחות. העסקים לא פתוחים מכוונת בעלי העסקים וללא שום צורך בכפיה רשותית או חוקית זו או אחרת. מה יקרה אם מחר יצוץ מישהו שיבקש לפתוח כאן את הפיצוצייה בהנהלתו או את בית הקפה בו הוא משרת תושבים בימות החול.
בעבר ועד לא מזמן סניף מקדונלנד ברשת ביג פעל בימות השבת. מתוך עיקרון, המשיכו זכייני המקום לפתוח את המקום בימות השבת למרות שהוא הציע למבקריו תוצרת כשרה. עצם פתיחתו בשבת הפכה אותו ל'מוקצה' אצל חלק גדול מהציבור הדתי שביקר במתחם ביג. מקדונלנד בינתיים עבר מיקום, נכנס לתוך מתחם ביג פשיין, ושם כל מתחם סגור בשבת, גם הוא סגר שעריו. נראה כי המציאות הזו ממש הטיבה עמו.
בבית שמש פעלו גם חנויות שמכרו את הדבר האחר- בשר טרף על פי ההלכה. ציבור עולים ואזרחים טועמי סוגי הבשר הזה ביקרו בחנויות הלל שהפכו להיות מוקצות מבחינת רוב הציבור. נגד החנויות האלו נוהל מסע ציבורי, ולבסוף נסגרו רובן מחוסר רווחיות. כיום פעילה רק חנות אחת בלבד בעיר, וגם היא סגורה בימות השבת.
מה אומר חוק העזר העירוני לבית שמש? החוק חתום ע"י ראש המועצה דאז מנחם נוימן, ושר הפנים ישראל בר יהודה. הנה החוק כלשונו:
3. )א( בימי מנוחה לא יפתח אדם ולא ירשה לפתוח בית עסק.
)ב( ביום הכיפורים ובליל תשעה באב לא יפתח אדם ולא ירשה לפתוח בית אוכל או בית עינוג.
)ג( בימי מנוחה, למעט יום הכיפורים וליל תשעה באב, לא יפתח אדם ולא ירשה לפתוח בית אוכל -
)1( שמוגשים בו אוכל או משקה בליווי שעשועים, נגינה וכיוצא באלה;
)2( שלא פורט בפסקה )1( - בשעות שבין 22 לבין 9, ובשעות שבין 15 לבין הזמן הקודם לשנים אלה: שעה 18 או סוף יום המנוחה, ובלבד שבשעות שפתיחת בית האוכל מותרת, לא ימכור אדם ולא יגיש ולא ירשה למכור או להגיש אוכל ומשקה אלא בתוך כתלי בית האוכל ולא דרך חלון או באורח אחר בחוץ או אל החוץ.
)ד( בימי מנוחה, למעט יום הכיפורים וליל תשעה באב, לא יפתח אדם ולא ירשה לפתוח -
)1( בית עינוג אלא לצורך פעולות תרבות וחינוך;
)2( מחסן, אלא לצורך מכירת קרח תמורת פתקאות.
בימי מנוחה לא יפתח אדם ולא ירשה לפתוח בית עסק, בהמשך מתייחס החוק לבתי אוכל. באלה שימו לב לנוסח, רק אם בליווי שעשועים. מה עם בתי עסק שאין בהם שעשועים? כלומר אינם פאבים, אלא חנות לממכר פלאפל או שווארמה.
האם החוק העירוני מאפשר פתיחת עסקים לאוכל בשבת? לפי החוק אכן, מותר. וזו כנראה הסיבה שעיריית בית שמש בכ השנים לא הצליחה להתמודד מול רצונו של זכיין מקדונלנד. אז מה עכשיו?
שאלנו את הגב' סטלה ולטר לדעתה לפתיחת מרכולים בשבת, חברת מועצת עיר ממפלגה חילונית (משפחה אחת) עולה מחבר העמים, המייצגת ציבור עולים שמפלגת האם שלהם, ישראל ביתנו מתנגדת לחוק המרכולים. הגב וולטר העדיפה לא להשיב. ומענייינת גם שתיקתם של חברי מועצת עיר חילוניים במובהק, ויש כאלה לפחות חמישה, שאינם קופצים להביע דעה לא ברשתות החברתיות ולא בתקשורת המקומית.
מי שמוכן היה לדבר בעניין הוא דווקא סגן ראש העיר שמואל גרינברג.: "לבית שמש בכל השנים היה צביון מסורתי, כל הזמן שמרו עליו, דווקא הציבור המסורתי הוא שיתנגד, אין מי שינסה לפתוח עסק בשבת, מי יבוא אליו, הנושא הזה בכלל לא לדיון".
ומה אומר היועץ המשפטי לעירייה? עו"ד מיקי גסטוירט אומר שהחוק לא ישים, מבחינה הסטורית זה חוק מעניין וגם הוא קובע הוראות היסטוריות מצחיקות כמו איסור פתיחת בתי מרקחת אחרי 19:00, הוראות היסטוריות הזויות".
שתפו
