ימים של הכרעות: דמוקרטיה נוסח אבוטבול

ימים של הכרעות, אלו ימים בהם מתרוצצים ראשי המפלגות לסגור/לסכם/לחלק את עוגת השלל הפוליטית העירונית. מנהיגי המפלגות מנהלים מו"מ עם מי שמנהל היום את העיר משה אבוטבול. בלי יוצא מהכלל, כמעט אין מפלגה שלא ניהלה או מנהלת מו"מ עם משה אבוטבול המכוון לקדנציה שלישית.

אבוטבול מבחינתו שלו מרוצה מעצמו, הוא חושב שהוא מנהל הכי נכון, הכי טוב, הכי ראוי את עיריית בית שמש ואת עובדיה. הוא שבע רצון מהמדיניות בה נקט/נוקט בקדנציה האחרונה, מדיניות שפתחה את שערי הקואליציה לכל דיכפין. הוא שבע רצון מההישגים ומהביצוע של תכניותיו. הליכוד היה הראשון שהביע הסכמה להיכנס יחד עם אבוטבול לקואליציה, אחריו הולכת הבית היהודי, ובמפגש האחרון עם אבוטבול, כך על פי דיווח בתקשורת יושבת גם עו"ד רינה הולנדר שהיא נציגה בית שמש חוזרת. המעניין הוא מבחינת אבוטבול, שהוא אפילו לא עוצר לרגע לשאול את עצמו, איך זה ששני בכירים מההנהלה שלו, נמצאים תחת זכוכית מגדלת של המשטרה. וזה בעדינות,

יש כבר מי שסגר עם אבוטבול. אענרייך ודירנפלד נציגי אגו"י הם הראשונים. עוד מנהלים איתו מו"מ נציג דגל התורה, שלומי אמונים. על מה מנהלים מו"מ? איך מנהלים מו"מ כזה בין מפלגות? האם יושבים ומעלים הישגים? האם חושבים במפגשים גם על מה חושב האיש ברחוב? מה מצאו אגו"י חיובי כל כך בדרך הניהול של העיר שהם שותפים לניהולה שהם מבקשים להנציח? האם קבלת ההחלטות בענייני כספים הייתה ראויה? כמה פעמים איים אותו דירנפלד לפטר את ברדוגו בשל אי הסכמה של האחרון לעמדותיו הקיצוניות? ומה בדיוק בא לחזק מר אענרייך במינהל התקין של העירייה? האם לא נגדו מתנהל תיק היום בפרקליטות בפרשת הטיית מכרז ההיסעים? האם לא הוא אחראי לתביעת הענק שמנהלת חברת היסעים נגד העירייה? ונזכיר עוד תביעה שנסגרה בשקט, תשלום דמי היסעים לבריכה העירונית לתלמידי החינוך החרדי. מי שרוצה להתעמק מוזמן לקרוא את כתב התביעה הנ"ל. איך באופן שלומיאלי מוציא חבר מועצת עיר 50 אלף ₪ ללא סעיף תקציבי ומקור מימון. אבוטבול מצדו אומר ביזרתי סמכויות, האחריות כולה על כתפי אענרייך. היכן האחריות נגמרת? ונשאל אחרת, מה מצא בהם אבוטבול טובים וראויים להיות אלה שילך עמם לבחירות קדנציה נוספת זולת העובדה שהם היו הראשונים לחזק את מעמדו הרעוע מאוד של אבוטבול בעיני הציבור.

בימים בהם עוד השתעשעו כאן על אפשרות בחירת מועמד חרדי מוסכם, היו אלה דווקא ראשי דגל שהשתעשעו ברעיון להציג מועמד מטעמם. דיברו על הסכמות מקדנציה קודמת בין שני שותפים בכירים לקואליציה. בינתיים בדגל התחולל קרב של ממש, הראשון נגד השני, אם תרצו הסגן נגד הממונה על תיק ההנדסה. מונטג שאף בימים האלה להנציח את המצב, תמונת מצב שמצוייה היום בחקירת משטרה. מונטג חש שתיק ההנדסה הולך להישמט מידיו, החליט לוותר ובלבד שאבוטבול יישאר מועמד מטעם המחנה החרדי. מה היה כל כך טוב בימי מונטג שצריך להנציח לעוד קדנציה? התשובה לשאלה הזו כל כך פשוטה והיא מצויה בהרגשות המאכלסים בשכונות. עלו לג' קראו מה הולך היום בג'2, עברו בשפת אמת קרי נחלה ומנוחה, חפשו את הגנים מוריקים בממזרח שמש, סיירו בחפציבה, סעו לאורך נהר הירדן, בואו למ'3 או לשכונות האחרות החדשות. בונים ובונים ובלי תשתיות לצרכי ציבור. האם מגיע לו לאותו מונטג בכלל להיות קובע לנו ציבור התושבים?

הצלע החרדית השלישית, היא סיעת כח. דווקא הסיעה הזו היא המסרבת לחתום ולתמוך באבוטבול. אבוטבול הבין או לא מבין מה רוצים ממנו ראשי הסיעה, והוא עושה להם בי"ס, עוקף אותם, יושב עם ראשי החסידויות, מסכם עמם, מבטיח להם. דמוקרטיה נוסח אבוטבול.

משה אבוטבול, פעם היה מוכן אפילו לוותר למשה מונטג על הראשות, מזל שלא ויתר. איך רצה לתת למונטג להיות ראש עיר על בית שמש? אבוטבול הוא בשבתו על כסאו של מונטג שותף למדיניות אחרת, דווקא הוא, הוא אבוטבול עוצר כל מתן היתר שחתם עליו קודם זה שהוא ביקש להמליך עלינו!!! מזל שיש משטרה.

סיכום: מותר לו לאבוטבול לחלום, האם הציבור, שולחי אותם נבחרים לייצגם, מסכימים עם מה שהם מובילים? בחירות 2018 לא תהיינה דומות בשום דבר לבירות 2013, מה שבטוח לא יהיה משעמם כאן עד אז...