יש לבית שמש אתרי מורשת בשימור

בית שמש עיר יחסית צעירה בקיומה המחודש על אדמת מולדת, העיר הוקמה ביולי , העיר הוקמה בידי קבוצת עולים מבולגריה, רומניה, פולין, איראן, תימן, עיראק וצפון אפריקה. במשך הזמן הגיעו עולים מארצות חבר העמים, מאתיופיה, מארה"ב ומצרפת. עיר מגוונת שיש בה הכל מהכול

כיום עיקר אוכלוסייתה חרדית, ובהם תמצאו חסידים, ספרדים שומרי תורה, חוזרים בתשובה, וגם חרדים קיצוניים. החרדים הם עיקר אוכלוסייתה והם מונים 65% בקירוב.

בית שמש קיבלה מעמד של עיר בשנת 1991 ומאז היא בתנופת בנייה מהגדולות בארץ, צפויות להבנות עד 30 אלף יח"ד, מה שעשוי להגדיל אוכלוסייתה לכדי רבע מיליון איש.

עברה של העיר בית שמש מכבד את שמה , היא מוזכרת בספר התנ"ך בכמה הזדמנויות שונות, היא מופיעה כעיר חשובה על אם הדרך בין הים לבין ההר, בית שמש הייתה מיקום ישוב מתקופות קדומות, (עיינו ערך תל בית שמש) עד לידוש ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. מעברת הר טוב היתה אבן יסוד לעיירת העולים, ואח, כ כעיר ואם בישראל.

בסביבתה ובתוכה קיימים מספר אתרים שאפילו זכו להכרה כאתרים לשימוש או בשפה המקצועית, אתרי מורשת לאומית. נכון לא ברמה של החומה הסינית, אבל עדיין אתרים שראויים לשימור.

בקדנציה קודמת פעלה וועדה בראשות סגן ראש העיר מאיר בלעיש -וועדה לשימור אתרים. הוועדה הכריזה על כמה אתרים כאלה בעיר ובסביבתה כאתרי מורשת, והם זכו אכן ראויים לכך ואך הוכרזו לשימור. החלאה כזו עוברת סדרת בדיקות, רקע היסטורי, שייכות לתחום המוניציפאלי, ועוד. במסגרת הוועדה ההיא הוכרזו מספר אתרים בעיר ובסביבתה הקרובה כאתרי מורשת.

למשל, תחנת המשטרה, התחנה הוקמה בימי המנדט הבריטי. התחנה נבנתה בסוף שנות השלושים, לפני כתשעים שנה, בידי ממשלת המנדט כאחת מ-54 תחנות משטרה ברשת של משטרות ובסיסים. זהו מבנה “טגארט” שגובהו 3.1 מטר, צבוע בטיח אפור, כאשר החזיתות ואגפי הצד פונים לחצר. החצר הפנימית משתרעת על שני מפלסים בהפרש של 1.5 מטר. עם פלישת צבאות ערב לישראל, לאחר 14 במאי 1948, נתפסה המשטרה בידי ערבים מקומיים וכוח של “האחים המוסלמים”, שלחם באזור תחת פיקוד הצבא המצרי. בתום מבצע דני, ב-18 ביולי 1948, נכבשה המשטרה על ידי לוחמי פלמ”ח מחטיבת הראל. בחצר המשטרה ניצבים שני עצי אקליפטוס גדולים ומיוחדים, שנכללו בתכנית השימור.

עוד הכריזה הוועדה על גן גולן- גן הפסלים ע"ש גולן פלאי כאתר מורשת ואף הוא הוכרז באופן רשמי. כך נעשה לגבי מנזר בית ג'מאל, למרות שהא טריטוריה עצמאית באיזור הוכרז המנזר כאתר לשימור.

עוד שני אתרים 'קטנים' שומרו, בית כנסת לעולי רומניה, בסמיכות לו הוקמה מדרשת בית שמש ובית הכנסת 'קול אליהו' והאתר השני הוא מה שהיה פעם בית המועצה, ששימש את מועצת העיר הראשונה, אח"כ הפך לבית העם, ולימים שימש כספריית ילדים בשם בית ג'ימי. במהלך השנים נמסר הבניין לידי בית המשפט במחוז ירושלים אשר הקים בו שולחה מקומית לקיום דיונים בעיר. כיום הבניין ריק ומיועד למוזיאון ראשון המנציח את היסטוריית העיר החדשה.

כל אלה הוכרו גם ע"י המועצה הארצית לשימור אתרי מורשת. הוועדה הקודמת לא השכילה לשמר גם את תל בית שמש במסגרת, אולי בשל העובדה שהאתר מוכר ע"י רשות העתיקות ועדיין, אז, לא הוחלט על עתידו. כיום כאשר כבר הובהרה התמונה בעזרת חפירות ארכיאולוגיות הנמשכות זמן רב המחייב השקעה כספית אדירה בשל צורך (סלילת כביש 38 המורחב) והרצון לא לפגוע בתל ובחשיבות הערכים שהוא מספר, אתר תל בית שמש חייב להיכנס למסגרת אתרי מורשת בערך עליון.

נעיר כאן הערה, במסגרת עיריית בית שמש, תחת הנהגתה של ד"ר עליזה בלוך, הוקמה וועדה לשימור אתרים. בוועדה חברים שלושה חברי מועצת עיר, מצער שהוועדה לא התכנסה אפילו לדיון אחד.