גלויה שהיא היסטוריה. ותודה לארכיון שלנו, בו מצאנו גלויה מערה"ש תשנ"א, בדיוק לפני 31 שנים!! אז בית שמש הייתה עדיין עיירה, היא עתידה להיכנס לברית הערים בישראל במועד מאוחר קצת יותר, בשנת 1992, ובראשה עמד אז עו"ד שלום פדידה, כראש המועצה האחרון וראש העירייה הראשון.
בגב הגלויה מאחלת המועצה המקומית, ברכת ערה"ש תשנ"א (1991). מיטב הברכות לשנה החדשה, שנת שלום ובטחון, שנת שגשוג בניה וקליטה, שנת בריאות ואושר.
זהו בלי שם חותם מצורף, בלי שום יוהרה, בלי שום זיהוי, רק המועצה המקומית בית שמש. בצירוף מס' טלפון (לתגובות?) עם 6 ספרות.
מעברה השני של הגלויה, 'תמונות גאווה'. גב אחד ברכה, הגב השני תמונות שנבחרו בקפידה. לא תמונת ראש העיר, ולא פרנסיה. והיו כאלה גם אז... אלא, תמונות מציגות הוואי מקומי, חיי שגרה של יום חולין. מרכז מסחרי לפני השיפוץ שלפני השיפוץ שלפני השיפוץ. עדיין עם עצי דקל במרכזו, עדיין חנויות לפני הרחבה, כדוגמת המרכזונים המסחריים בערי הפריפריה. כאילו עשו העתק הדבק בין ירוחם לבין קרית מלאכי לבית בית שמש, ובבית שמש העתיקו ממש למרכזונים מסחריים שכונתיים. רק ב'מיני', רק בפחות חנויות. תמונה שניה היא בניין המועצה. כמעט דבר לא השתנה, אולי הבעלים. אותם חלונות ואותם תריסים אפורים. במרכז גאוות העיר, בריכת השחייה העירונית. ברקע התמונה בתיה של העיר הוותיקה, עדיין גבעת הכלניות מציצה מימין, והבריכה שוקקת אנשים, ילדים, שיא הקיץ. כנראה. פשוט תמונה לקנאה כעבור שלושים שנה. ומשמאל שתי תמונות שגרתיות, אחת מצביעה על גן ילדים הכי הכי בעיר. והשנייה מציגה את מבנה מופת, אולם מופת שזה עתה הסתיימה מלאכת בנייתו לתפארת התרבות המקומית.
היום לא היה מעז הממונה על יחסי הציבור להסתפק בגלויה כזו, זה היה נראה לו מיושן, נראה למנהלי הציבור עתיק. אז מחפשים משהו חדשני, כאילו כל הישן עבר זמנו.
פעם היו מסתפקים במשלוח בדואר גלויה כזו. היום?
תחל שנה וברכותיה. תיכתבו ותיחתמו לחיים טובים ולשלום.
פרידה מימים עברו.
שתפו
