אכלוס שכונת המשקפיים החל ללא מוסדות ציבור

חזון את גלילי סיים את בניית חמשת הבניינים שלו בשכונת המשקפיים. 90 משפחות מתגוררות במתחם הזה, בניינים יפים, אפילו מתקן משחקים חדיש יש בחצר הבניינים. הדרך לשכונה מלאה בוץ, תופעה ברורה לאור גשמי הברכה האחרונים. רק חזון את גלילי סיים את הבנייה שלו. הוא קיבל טופס 4. כלומר כל הבניינים שלו עברו בדיקות של אגף ההנדסה ונמצאו ראויים לקבל טופס 4, הוא אישור אכלוס.

הולכת רגל שטורחת לצאת מהשכונה לעיסוקיה היום יומיים עצרה הליכתה המהירה והשיבה על שאלותינו: "התרגלנו לבוץ, אנחנו עברנו משכונה ג' לכאן, ושם הלכנו גם בבוץ. אז אנחנו רגילים". הולכת הרגל עשתה דרכה מביתה אל הכביש הראשי, מרחק מאות מטרים, תחבורה ציבורית אין עדיין בשכונה וכנראה לא תהיה שם כל עוד השכונה בבנייה. עדיין. הדגש על עדיין. מתי תהיה כאן תחבורה ציבורית? אני שואל את עלמת החן. והיא משיבה לי בחיוך: "אתה צוחק... נכון שהיום זה משנכנס אדר, כנראה זה לא יהיה בשנה הקרובה".

לפני מספר שבועות התקיים בשכונה אירוע הכנסת ספר תורה לבית הכנסת היחיד בשכונה. בינתיים מוקם בית הכנסת בחניון כפול, שנסגר לטובת בית כנסת. הייתה שם חגיגה גדולה, הוזמן אליה ראש העיר ולפי מה שדווחתי החגיגה הייתה עד אור הבוקר, עם להקות ותזמורות והרבה כיבוד וכבוד.

90 משפחות מתגוררות בבנייני חזון את גלילי. ילדיהם נוסעים באופן פרטי לגני ילדים, בנחל לוז, רמה א. למעונות, למוסדות חינוך. סיור בכל השכונה לא חושף לעיני אפילו שלט קטן שיצביע על בניית מוסד ציבורי כלשהו. השכונה עולה לגבהים, צריכים להיבנות שם כ-800 יח"ד. נכון לעכשיו רק 90 יח"ד מושלמות. בקרוב מאוד ישוכנו עוד דיירים בשכונה. בקיץ הקרוב תוכפל האוכלוסייה ותעמוד על כ- 200 משפחות. בחישוב פשוט, כ- 600-800 ילד יהיו בשכונה הזו. אין סימן למעון יום אחד, אין סימן למבנה בית ספר, וכבר צריך שם 2 בתי ספר!!! קבלן עבודות עפר שמתלווה אלי בסיור, מצביע לי על אתרים מתוכננים לשטחי ציבור. אני מביט ורואה חול וחול... אין אפילו סימן שמדובר אכן בשטחי ציבור.

ומה עם מקוואות? 90 משפחות, חרדיות, ללא מקווה טהרה. ומה עם בתי כנסת? החניון הזה כבר לא מספיק... מתלונן אחד מדיירי רח' הרב מרדכי אליהו זצ"ל. ומה עם מכולת? מרכז קניות... רצית חלב, שכחת להביא לחם, סע בחזרה לשכונה השכנה... ימים של עולים חדשים.

תאורת לילה יש במקום, ברחוב הראשי. יש עדיין הרבה פינות חשוכות, פינות אורבות לסכנה. אל השכונה נצמד איזה שבט בדואי. אותו קבלן מתלונן על החיבור הזה, וחושש לחשוף מה שהוא יודע. אני מתאר לעצמי מה מרגישות נשים שצריכות להגיע לביתן בחשיכה, וכיצד דואגים בעליהם הממתינים לשובן הביתה.

מילא בוץ, התרגלו, ביטחון?!!! את רוב הבנייה באתר עושים בני מיעוטים שמגיעים לשם מאיזור חברון. באחד האתרים יש אפילו שותף בעל בית ערבי מיהודה. ילדים יוצאים לאותה פינת משחקים, אמהות מסתובבות שם, ללא שום אבטחה. בכל אתר בניה על פי חוק חובת מאבטח מלווה לבני המיעוטים. כבר לא סומכים על היותם מחזיקי רישיון עבודה, אלא גם צריך כוח אבטחה. אין, מדגיש, אין בכל השכונה עמדת אבטחה שפוקחת עין.

כל עין שתגיע לשכונה תופתע לראות שיש תושבים בשכונה. 90 יח"ד מתוך כ-800 יחד בסוף הבנייה, זה אומר שהמציאות הזו של לחיות באתר בניה תימשך כשנתיים לפחות. אז ככה עיריית בית שמש מסכימה לתת טופס 4? משיב לנו הדיר מרח הצדיק הרב מרדכי אליהו: "בכל דבר שקשורה עיריית בית שמש ומשרד השיכון, אנחנו לוקחים בעירבון מוגבל". סתם ולא פירש...

כל הסבר לשכנע שהיה צודק לאשר אכלוס הבניינים חסר טעם. אולי לדיירים אצה הדרך? אפשר להבין. היום כשהם מתגוררים שם יש חובה על העירייה להעניק להם שירותים, והיא פשוט לא מסוגלת ולא יכולה גם אם היא רוצה. כך נולדים הסכסוכים והעימותים מול העירייה שאינה סובלת מעודף יציבות וחוזק.

וכן אנחנו מביאים את הדברים האלה על רקע הכוונה לבנות בעיר עוד עשרות אלפי יח"ד. מה עם מבני הציבור? כבר עתה חסרות מאות כיתות בשכונות החדשות האחרות. שלא לדבר על צרכים נוספים, כמו מגרשי ספורט, כמו מרפאות לאם ולילד, כמו מועדונים קהילתיים, כמו מתנ"ס, כמו וכמו. אז כאשר מבטיחים לכם מילים יפות כמו בניית קאנטרי קלאב, קחו בחשבון שאם ילדיכם היום תינוק בן יומו, אולי אולי כאשר יגיע לגיל בר מצווה, וזה זמן ומהיר, הוא יזכה ליהנות ממבנים קשיחים לצרכיו. כאשר עיריית בית שמש אומרת משהו קחו זאת בעירבון מוגבל...