הראשון בספטמבר הוא יום חג
יום שבו מתחילות הזדמנויות חדשות והרבה דפים חדשים נפתחים.
ביום ראשון בבוקר, כמעט כל מי שיבוא בשערי בית הספר נושא על גבו איזה שק.
בתוך השק הזה יש הרבה מאוד אבנים את רובם איננו רואים.
המורה מגיעה עם שק מלא באבנים-
היא מפונה מביתה
היא לא ישנה לילות כי הבן שלה מגוייס
בן דוד שלה נהרג בעזה
הבית של חמותה נהרס מכטב"ם
העסק המשפחתי בקריסה, כי אין נופשים.
הבת שלה ערב גיוס
כל פעם שעובר מטוס, היא נכנסת לחרדות
היא כבר כמה חודשים תומכת בשכנה שבנה נפצע.
יש לה לחצים נפשיים כל פעם שהיא מקשיבה לחדשות
חזרה מחופשת לידה ולא נחה לרגע, כי בעלה היה במילואים והייתה בדאגות גדולות
הבן הקטן שלה בכיתה א' חזר להרטיב
אין לה סבלנות לשום דבר והיא רבה עם כולם כולל בני המשפחה
לא יצאה לחופשה משפחתית כל הקיץ
גם התלמידים מגיעים, כל אחד עם השק שלו-
כל הקיץ היה בבית לבד, כי אבא במילואים ואמא החליפה אותו בעסק
אחיו בצבא, ואמא לחוצה ועצבנית כל היום.
מקנא בחברים שלו שיצאו לחופשה בחול, והם נשארו בבית
יש בבניין משפחה שכולה, ולא נעים היה לצאת לשחק בחצר
המשפחה פונתה לחדר במלון, היה צפוף שם ויש מתחים גדולים בינהם
אבא פוטר מהעבודה
כל החברים פתחו קבוצת ווטסאפ והוא לא שם
נולדה אחות קטנה וכל תשומת הלב של ההורים אליה
בנוסף לאלו יש את האבנים שיש בשק בפתיחת כל שנה, שיבוץ לא רצוי בכיתה, קו אוטובוס צפוף, מעבר דירה, קשיים לימודיים ועוד.
הנחת העבודה בימים אלו צריכה להיות שכל מי שנמצא מולנו נושא על גבו שק.
ברב המקרים אין לנו מושג מה האבנים שיש בשק של מי שנמצא מולנו, וברוב המקרים קשה לנו להוציא את האבנים מהשק של מישהו אחר, אך בטעות, בגלל חוסר מודעות, אנחנו יכולים להכביד על השק, או אפילו בטעות לגרום לעוד אבן שתכנס לשק.
אך יש לנו גם יכולת לעזור, להיות רגישים ואולי אפילו להניח כף יד מתחת השק כדי להקל על המשא.
שתהיה לנו שנת לימודים מוצלחת וטובה ושנצליח יותר במינהל השקים!
שתפו
