מי במחנה החרדי ירצה שחלק אחר במחנה שלו יהא חזק יותר ממנו?

החרדים מחממים מנועים לקראת הבחירות בנובמבר 2018. בעוד הם מבעירים את האש הציוניים עדיין לא חושבים אפילו על יום המחר שלא לדבר על בחירות 2018 אפשר לומר אפילו שיש אדישות. הכישלון ההוא, ההתפרקות שאחרי, ריסוק המחנה הציוני, פרישת חבר מועצה, אי אכפתיות של חבר מועצה מהמתרחש סביבו, כל אלה וכל אחד לחוד הם סיבה להתרופפות במחנה.

בתקופה מקבילה בבחירות של נובמבר 2013 כבר ידענו מי נגד מי ומה צריך לעשות, והיו הליכים שהיוו היסטוריה במערכת הבחירות. הפעם במחנה הציוני הכולל, הכול שקט, כמעט דממה עד כדי דומה כי העיר הציונית נמה את שנת הצהריים שלה. יוזמה כמו שהוצגה בבחירות הקודמות לאחדות המחנה לא תוצג כנראה לקראת הבחירות הקרובות, אבל והכול עדיין במסגרת אמירות בלבד אי אפשר לדעת מה ילד יום.

מצב זה דווקא מעורר בלב החרדים מצד אחד חששות, שכן כל עוד אתה יודע מה היריב שלך מתכנן, יכול אתה להתכונן מולו. הפעם אי ההכנות ואפילו המחשבה במחנה הציוני, הופכת לגורם מטריד אצל המועמדים החרדים. אלה, כל אחד בנפרד, בינתיים ממשיכים לרחרח מסביב למועמדים בעלי עמדה משפיעה בציבור הכללי.

ולא נחטא לאמת אם נאמר כי יש 3 מועמדים הרואים עצמם מועמדים פוטנציאליים לראשות העיר בקדנציה הבאה. הראשון הא משה אבוטבול, ראש העירייה שמנהל את העיר בשתי הקדנציות האחרונות. כוחו של אבוטבול כבר אינו כתמול שלשום. למרות שהוא מגלה רצון ונכונות להיות הצלע המחברת בין החרדים ואולי לאיזה פליט ציוני, כמסורת שלטונו, גם הוא יודע שההכרעה תגיע רק בשלהי הקיץ הבא אל מאוחר יותר. אבוטבול יודע ומבין, למרות שהוא חי בהתכחשות עצמית מתמדת, יודע שהעיר בית שמש סבלה במי כהונתו מכל דבר רע אפשרי. עיר לא מנוהלת, כישלון לא רק שלו, אבל באחריותו, עיר לא מפותחת, לא נקייה, חסרת תרבות ופיתוח, לא יציבה מבחינה כלכלית, עיר אשר עם בעיות הגירה, מצד אחד בורחים הטובים ומי שמגיע אליה אלו עוד משפחות נזקקות, נצרכות שדורשות תמיכה וחיזוק.

אחד שיכול היה להיות מועמד, וכנראה כבר לא יהיה אם בכלל בפוליטיקה המקומית, הוא ישעיהו אענרייך. הלולב שהובא בשלהי סוכות מהעיר עמנואל לפני שתי קדנציות, להיות מועמד מטעם אגודת ישראל, קיבל סטירת לחי חזק וצורמת. הסטירה שחטף, למרות שעדיין אין כלום ולא ברור מה יהיה, גילה אענרייך פעם נוספת את הפנים המכוערות שיש לתפקיד ציבורי. לא נעים להיות במעצר, לא סמפטי בכלל שכולם מדברים על המעצר. אענרייך יודע שלהיות במעצר בציבור החרדי דווקא נתפס בצורה מסויימת כמעשה גבורה, נגד הממסד, נגד המדינה. הוא אישית, לא אוהב להיות במצב כזבה. =מדובר באיש ציבור שעשה כמה דברים טובים בחייו, מעצר עבורו זה תעודה לא מכבדת. אולי יהיה מי שינסה דווקא לחזק אותו ולהשאירו על מקומו, הוא מבחינתו מבין שאולי מוטב לפנות את הזירה מישהו אחר.

זה באשר לאענרייך, אענרייך אינו לבד הוא מחובר לסיעה נוספת, חסידות בעלזא. האם בעלזא תתאחד עם גור ושוב יריצו באותו סדר שהיה או שאולי יתהפך הגורל והפעם בעלזא תהיה המובילה. שני האישים שהובילו את המחנה האגודאי- אענרייך ודירפלד קיבלו החלטות אישיות. דירנפלד קבע שאם ברדוגו יהיה הוא לא יהיה בשטח. כך שאם דירנפלד עדיין דבק בעמדתו זו יצטרך לשכנע את אבוטבול, ואבוטבול לא מוכן כל כך לוותר על מי שהיה איתו בכל המערכת החשבונאית הגרועה של העירייה. יש הרבה לאבוטבול להפסיד ביום שברדוגו לא יהיה כאן, הנה עוד נקודה בה אבוטבול ודירנפלד יידרשו להתפשר.

הצמד הבא שמתוכו יצא האחד הוא משה מונטג מול שמואל גרינברג. ענקים? מי אמר. מי קבע. תלוי את י תשאלו. לכל אחד מהשניים האלה יש זכויות ויש חובות, שניהם עשו למען הציבור החרדי אין ספק בכלל. השאלה מה אומר הציבור שאינו ליטאי? הבעיה אצל שניהם שכל אחד רואה עצמו מתאים, ובעיקר מבין שאם אחד יהיה בראש, השני יקבל פחות. לא יהיו שווים בשום מקרה!!! אי השיוויון הזה גורם למתח. מי שאומר כי המתח הזה טוב ויש מי ששולל אותו. וההחלטה אינה רק בידם. כי אם יוחלט שמונטג מוביל איך יקבלו את זה במחנות החרדיים האחרים, במחנה הירושלמי, במחנה החסידי. גרינברג בלשון המעטה לא אהוב במחנה החסידי. אז במצב בו יוחלט כי גרינברג יוביל את הציבור החרדי באופן כללי, מה יעשה אז הציבור החסידי? זוכרים בחירות 2008, אז רצו החסידים עם מועמד ציוני בראש... שלום לרנר איפה אתה?

ומה יעשה הירושלמים, סיעת כח קיבלה בהפתעה בבחירות הקודמות שני מנדטים. הרבה בזכות קמפיין הבחירות המתסיס מהצד הציוני, האם גם הפעם יצאו חרדים להצביע ולתת לה כוח כפול מאשר היא שווה באמת? אחד מחברי מועצת העיר הנוכחים כבר אמר פעם שצילום מסך נוכחי לא יהיה בבחירות. למה הוא מתכוון?

ובכן, אז נכון לעכשיו החרדים מבולבלים, ולנו כמחנה ציוני זה הכי טוב. תנו להם לשחק בטאותו עפר בו אנחנו התגוששנו לפני ארבע שנים. למרות שאצל החרדים לעולם לא ניתן לדעת, רק כאשר הגשם מתחיל לרדת אז אפשר לומר שיש גשם, כך בבחירות, רק כאשר תוגשנה הרשימות נדע מי בסופו של דבר סוכם הוסכם בין הרבנים להוביל את המחנה החרדי. כולם יודעים שריצה מפולגת לא תגרום להם לאבד שלטון, אבל תגרום לכך שמחנה אחר יצא ממנו מחוזק. ומי במחנה החרדי ירצה שחלק אחר במחנה החרדי יהא חזק יותר ממנו?

ומכיוון שהזכרנו כאן את הצדדים אי אפשר שלא להתייחס לרצונן לכלול בכל עיסקה את שלום אדרי. לא על תקן בלעיש, אלא על תקן נציג אותנטי אמיתי עם ערך נוסף של מקורבות לשלטון המרכזי. קלף מנצח.