בשעה בה נלחמים על הקרדיט לבניית היכל התרבות העירוני, בדקנו בשבילכם את עלות הקמתו, ובכלל מי היה האיש שהראשון שדיבר על הקמת היכל התרבות? אמנם אין המלאכה נקראת אלא ע"ש גומרה, קרי אפשר שהיכל התרבות ייקרא ע"ש עליזה בלוך, היא החותמת האחרונה על הצ'ק האחרון, או אולי שלום אדרי האיש שעמל נאבק שכנע וטרח כל כך הרבה להשלים את ההיכל. היום מפרסם שלום אדרי הודעה בה מודה למשה אבוטבול. שיהא. אבות רבים להצלחה. הכל בסדר. וזה ממש לא מוריד או מעלה בעיני המשתמש כאשר ייכנס בשערי ההיכל.
זכות ראשונים מסתבר בכלל היא... לדניאל וקנין. ראש העיר במשך 15 שנה עד 2008. ולא רק נטילת הקרדיט עולה וצפה סביב הקמת היכל התרבות, בעיקר עלות בניית ההיכל המהודר הזה שעשוי להפוך את חיי התרבות בעיר למעניינים ושוקקים יותר.
מתי חותה (ז"ל) מנכ"ל העירייה בזמנו מסביר (בשנת 2009) שעוד בימי וקנין כראש עירייה, בין השנים 2001-2003 חסכה העירייה מכספיה במפעל הפיס כדי לאגור סכום נכבד לטובת הקמת ההיכל. הנה הפירוט לעלות הצפויה להיכל באותה שנה: 30 מיליון ש"ח. 12 מיליון מפעל הפיס, 12 מיליון משרד השיכון, והיתרה- 6 מיליון ₪ יילקחו ממפעל הפיס כהלוואה על חשבון הקצבות עתידיות לשנים הקרובות. כלומר, כל השלושים ממקורות חוץ.
כל זה מופיע בפרוטוקול העירייה מס' 10 ישיבה שלא מן המנין 25.11.2009.
סיכום: היכל התרבות החל למעשה כבר בשנת 2001, בשנת 2009 הובא תב"ר ראשון לבנייה, תב"ר מס' 150 לאישור המליאה בזמנו, כל חברי המליאה הנוכחים באותה מליאה, הצביעו בעד. אז גם נפתח חשבון בנק בנפרד לטובת כל תב"ר שהוצע באותה מליאה.
שנה לאחר מכן, (2010) לאחר שכבר החלו בעבודות במיקום הנבחר בקרבת פסגות השבע, הביא ראש העירייה משה אבוטבול לדיון את מיקום היכל התרבות לדין במליאה. חבריו, מאיר בלעיש וריצ'רד פרס עמדו על המיקום שבו החלו כבר לבנות, כולל האופוזיציה אז. אלא שאבוטבול התעקש ולאחר שנבנתה חומת הפרדה, שריד למיקום ההיכל המוצע, מול שכונת נחלה ומנוחה, השכונה החרדית הסמוכה הוחלט להקפיא את המשך בנייתו עד לאיתור מקום חלופי. ומי יכול היה לנצח רוב חרדי דורסני באותם ימים? ההגדרה בבניית ההיכל הייתה לייעד אותו לטובת תושבי בית שמש הותיקה (יזכרו כל אלה שהמבקשים לקיים בו פעילות עירונית גם לכל הציבור החרדי ובמיוחד באשר לאירועים בהפרדה). אבוטבול ברוב חכמתו מצא לנכון לכרוך מיקום היכל התרבות עם מיקום בית העירייה. לבסוף לא זה קם שם, וגם השני כנראה לא יקום. תפסת מרובה לא תפסת כלל... וזה מה שהיה.
הויכוח נמשך עד שהגיעה סיעת הליכוד בקדנציה האחרונה של אבוטבול, שלום אדרי עמד בראשה. כסעיף בהסכם הקואליציוני בינו לבין אבוטבול מש"ס, הוחלט במטרה לקדם הקמת ההיכל יגובש מיקום חדש להקמתו. הרעיון היה להרוס את מבנה ביה"ס הממ"ד שדה יהושע, (הריסה מיותרת? מעולם לא הוכח שאכן המבנה הזה היה מסוכן!!! ס.צ) ובמקומו תוחל בניית ההיכל. ומכאן זו כבר עובדה ששלום אדרי היה היוזם, המוציא, המוביל ומקיים עד חנוכתו.
האם עליזה בלוך תרמה לבניית ההיכל? בודאי!! כמו כל חברי מועצת העיר מאז ימי דניאל וקנין, יש להם זכות בבניית ההיכל וכל אחד יכול לראות עצמו כשליח שמילא אחר ייעודו. בלוך הגדילה מעט מעבר לשאר שכן היא אישרה הגדלת תקציבים להשלמת ההיכל.
מניין מקורות הכסף. הנה הפירוט: מפעל הפיס נתן בתחילה 12 מיליון ₪. משרד השיכון השלים עוד 12 מיליון ש"ח.
אבל העלות הסופית היא 51,504,540 ₪.
מניין היתרה?
לפי התב"ר האחרון שהגיע לאישור המליאה משרד השיכון הגדיל תמיכתו בעוד 11,410,240 ₪. מפעל הפיס הגדיל בעוד 4.5 מיליון ₪.
סה"כ משרד השיכון: 23,410,240 ₪.
מפעל הפיס 16.5 מיליון.
מניין היתר? מניין הגיע הפרש של 11,594,300 ש"ח.
זה החישוב שלנו. ביקשנו מהגזבר לתת לנו מקורות מימון ל-11.5 מיליון ₪ אשר הוצאו ולא זכינו. האם מישהו מחברי מועצת העיר יסביר לנו את המקור? האם זה מקרנות הרשות? האם זה בא מכספי חדש מול ישן, האם זה הגיע אולי ממשרדי ממשלה? הציבור זכאי לדעת.
שתפו
