מדיניות החוץ של ישראל מפתיעה אותנו בכל יום מחדש, אחרי האמירויות, אחרי דובאי, תבואנה עוד מדינות ערביות, מוזכרות סעודיה, עומאן, אולי בחריין, אולי קטאר ומי יודע אם לא נופתע יום אחד ונשמע גם על כווית. זה במזרח התיכון, במדינות המפרץ.
באפריקה כבר יש דריסת רגל יפה מאוד לישראל, מצרים עם הסכם השלום, צ/אד, אתיופיה, זמביה, דרום אפריקה ועכשיו אנו מתבשרים על סודן. הפתעה? לא למי שמצוי ועוקב אחרי יחסי החוץ וההשפעה הגדולה שיש לישראל בארה"ב.
צפון אפריקה מאז ומתמיד עניינה את הישראלים. מרוקו, תוניס, למרוקו היה אפילו מיופה כוח כאן בישראל שדאג לאיזה מערכת יחסים, אמנם לא שלום אבל גם לא מלחמה.
לבית שמש יש בהיסטוריה שלה רצון והערכה למרוקו.
בסוף שנות התשעים חנך כאן ראש העירייה דאז, דניאל וקנין פארק. ע"ש חסן השני. מלך מרוקו היה ידוע באהדתו הגדולה לעולם היהודי ובמיוחד ליהודי מרוקו, דאג לביטחונם, ושמר על זכויותיהם המקומיות.
וקנין, אז עם פזילה החוצה ניסה ליצור יחסים עם העולם החופשי. את אחד הפארקים בעיר ביקש לכבד בשמו של המלך השני. הוא הזמין ידיד קרוב לבית המלוכה, סם בן שיטרית, וביחד חנכו את הפארק לכבוד המלך השמי.
מאז הספיקו 'לשתל' במקום פסל שהחליף צבעים, פעם לבן, פעם כחול ועכשיו בצבע חום אדמדם. אולי בהתאם להזדמנויות של משרד' החוץ עם מרוקו.
הפארק מצוי על שלוחת הגבעה מול האמפיתיאטרון, מוזנח עד כדי מופקר. זולת העובדה שמישהו עולה לכסח שם את הדשא. עמודי התאורה שבורים, לוח השיש כבר איבד את צבעו מזמן, ובקושי ניתן לזהות הטקסט הכתוב עליו. זולת אותו פסל לא נוסף דבר על השלוחה מה שהיה יכול להיות פנינה יפה בתוך העיר בית שמש.
ולא חשוב מה וכיצד יתפתחו היחסים עם מרוקו. טוב לה לבית שמש להנות מוכנה ליום יבוא ואולי דגלי מרוקו וישראל יתנופפו יחדיו.
נזכיר לפני כשנה נערך בבית שמש ערב הצדעה ליהדות מרוקו ערב לרגל מינויו שלתושב העיר אברהם עמר כיו"ר סניף הפדרציה בבית שמש. הנה קיימת עכשיו אפשרות לפעילות מכבדת גם מצד יו"ר סניף הפדרציה בעיר וגם לקראת אפשרות צירוף מרוקו לבריתות השלום של ישראל בעולם הערבי.
שתפו
