מפגשים ביתיים- בונים ביחד חברה

"הזדמנות אמיתית ליצר שיח מסוג אחר. אשמח מאוד אם יתאפשר לך להיות חלק מזה ולהשתתף ולהשפיע. האם תרצה להיות מנחה באחד הבתים בערב הבתים הפתוחים? אנחנו רוצים לבנות הנחייה בזוגות, כשכל זוג מורכב ממגזר או מגדר שונה. יש מישהו שהיית רוצה להנחות איתו, הרעיון הוא מפגש בין אנשים שחיים פה בכל מקרה, ונראה לי חשוב שיראו אחד את השני, הרעיון של שיחות בתוך סלון הוא בפירוש כדי לראות בני אדם. עולים מאתיופיה, אמריקאים, תושבי העיר הוותיקה, ירדים ואנשים בכלל. אני מאוד אשמח שתיטול חלק, מעריכה את עמדתך ומקומך, וחושבת שיש לכך ערך" כך ניסתה ד"ר עליזה בלוך, אשת חינוך, לשכנעני להצטרף להיות אחד מאותם זוגות מנחים במפגשי הבתים. השבתי לה בנימוס: "אני כל כך עמוק בשיח הזה, ולטעמי, שיח חרשים. מי שחושב אחרת שיוביל... מצער אותי שיש אנשים שעדיין מתקשים או אולי לא רוצים לקלוט שבשיח יש שני צדדים המדברים בכנות וביושר. לא מצאתי בצד השני יושר ולא כנות. מצאתי צביעות, שקר, מרמה, הפרת אימונים, ובעיקר אינטרס אישי." ניסיתי להסביר עמדתי, אין שום סיכוי לשיח הזה. ד"ר בלוך, אישה עקשנית השתדלה: " אם הכול היה טוב, אז לא היה צריך לארגן מפגשים. מסכימה איתך שהמצב קשה. חלק ממה שאני מנסה ליצור זה דיבור מלמטה. חוץ מראש העיר וסביבתו, יש פה עוד עשרות אלפי תושבים שרוצים לחיות פה".

אני לא קיבלתי עלי, את האתגר. והיו אחרים שכן קיבלו. מי למשל? שמואל גרינברג, אלי כהן, ריצרד פרס, נעמי תור, שלום אדרי, עו"ד רינה הולנדר, דוד עסיס, יהודה גובני, מוטי כהן, אברהם גרינברג, יאיר אלברטון, אתי בן עמי, ועוד רבים. יהיה מעניין לשמוע גרסאותיהם לקירוב לבבות. ואם בקירוב לבבות עסקינן, היכן הצד השני? רוב רובו של הציבור הזה שיתכנס הערב בבתים הם מהציבור הציוני. מעטים הם מבין החרדים שהרימו את הכפפה הזו להיות בדיונים. למשל מדוע אין שם חרדים המשוייכים לחסידויות, למשל חסידות בעלז, גור. לא מצאו או לא רצו להשתתף? שיח בין צדדים חייב להביא גם מהצד השני. לא יעלה על הדעת לקיים דיאלוג בין פלישתינאים לישראלים בלי נוכחות לפחות מאוזנת משני הצדדים. היכן כאן הנציגות המאוזנת?

אז הערב יחלו המפגשים האלה בהרבה בתים ברחבי העיר, בוותיקה בעיקר. היכן? אף לא דירה ברמת התנאים. זה בולט מהרשימה שמפורסמת היום בפייס. מתוך 12 מפגשים, שלושה ברמה א, היתר בבית שמש. אין חפציבה, אין נחלה ומנוחה, אין רמה ב' ואין בג'. אם דיאלוג ואתגר למה אלה לא משתתפים באתגר? אין ספק שמדובר בפעולת תרבות שאפשר היה להוציא ממנה הרבה יותר. כבר בעיצובה יש הרבה סימני שאלה על הסיכוי להצלחתה ממש כפי שהיה למפגשים כאלה שהוזכרו לעיל.

ובכל זאת יהיה מעניין לשמוע את הגרסאות של אותם דוברים לקירוב לבבות. במיוחד איך עושים זאת? נצפה לשמוע ריקושטים, חוויות ובעיקר אמירות.