מצוקת הדיור באוכלוסייה הכללית היא נושא שאינו יורד מסדר היום כבר תקופה ארוכה, שר האוצר כחלון מנסה ביכולותיו שלו יחד עם משרד השיכון למצוא את הפתרונות הטובים ביותר. מבצע השיווק 'דיור למשתכן' הקרוב רק ממחיש כמה המצוקה הזו אינה מדלגת על שום מגזר, חרדים, ערבים, ציונים, מסורתיים. אצל כולם המצוקה קיימת.
נבדוק רגע את המצוקה החרדית הקיימת. לא רק מבחינת תושבים שמבקשים להגיע לכאן, אלא מבחינת אלה שכבר מצויים בעיר. חודש או שנה, זה היינו הך. התושבים הם תושבים וראויים לכל יחס נדרש שצריך כדי לשפר את תנאי מחייתם. בית שמש הייתה מאז ומתמיד עיר פתוחה בפני כל, כאן נבנו שכונות שיכלו לאכלס כל גווני הקשת. כך נבנתה רמה א לפחות.
אט אט האפיון השתנה, ותושבים חילוניים היגרו מהעיר מסיבות שונות. את מקומם תפסו צמאי דיור, רובם ככולם חרדים. בבית שמש מצאו מבוקשם, עיר האפשרויות הבלתי מוגבלות. בבית שמש הרגישו בבית, כל היתרונות כאן. על החסרונות ובעיקר על חיסרון החשוב בית ניתן להתגבר.
בעבר דובר על הקמת עיר חרדית חדשה בחריש, והעיר כבר תוכננה עם מאפיינים ייחודיים לקהל היעד (בתי ספר נפרדים, בנייה נמוכה ועוד). בסופו של דבר, לאחר שהמכרזים נפתחו לקהל הרחב והעובדה שקבוצות רוכשים גדולות במגזר החרדי תיאמו ביניהן את ההצעות למכרזים והצעותיהן נפסלו, העיר לא הוקמה כעיר חרדית ומצוקת הדיור במגזר הלכה והתעצמה. חריש איננה, בית שמש קיימת.
לא מחקרים, לא אמירות, ושום הצהרה אינה יכולה לתאר טוב יותר את המצוקה אותה רואים בבניין אחד בבן קסמא - צומת שד' הרצוג בשכונה ממזרח שמש.
חברת בנין 'הרי זהב'- דיור ויזום הקימה בנין עם 32 יח"ד. הבניין הושלם ואוכלס, אופניים, כביסה תלויה על חבלי כביסה. אפילו תיבות הדואר כבר נראו משומשות דיין להעיד על כמות הנכנסים ויוצאים מהבניין. בניין אומרים לי בכניסה ברוך ילדים.
אל הדירות מובילים גרמי מדרגות, די מטופחים. חדר מדרגות יורד גם לכיוון מטה, אל מתחת לקומה הראשונה. שם מצוי עולם תחתון.
הצצה אל הקומה הזו מציגה פרוזדור ארוך, בצדדיו דלתות כניסה ועליהם שמות משפחות הדיירים. ליד חלק מהדלתות תמצאו חבלי כביסה לייבוש, אופניים, עגלות תינוקות. מדובר בעוד 32 יח"ד נוספות, שבעבר היו מחסנים. כלו בנין של 32 משפחות מאכלס עתה בו 64 משפחות!!
ראוי לציין, המתגוררים שואפים לאיכות חיים, הם חלק מועד הבניין, יש למישהו אחריות על הקומה הזו, זאת ניתן להיווכח גם מההודעות התלויות באחת הכניסות, זו שפונה לכביש ומהווה פתח מילוט מהיר לכל צרה שלא תבוא.
הדיירים, אברכים וזוגות צעירים חרדים, ששוכרים את המחסנים האלה בכסף טוב, 2200 ₪ לחודש עד 2500 ₪. מחיר סביר. הם מרוצים וטוב להם.
למשפחות כאלה יש ילד אחד לפחות, יש משפחות גם עם שני ילדים. הצפיפות בדירה נוראה, ולמרות זאת עדיין טוב להם. הילדים האלה ידרשו מעונות יום, טיפות חלב, פארקים, ואח"כ מוסדות חינוך. כאן מתחילה המצוקה הגדולה של השכונה, ואח"כ של העיר.
רק אז מתחילים להרגיש את הפיצוץ הלא צפוי למשהו בתחילה היה חמלתי ואח"כ הופך להיות לבעיה חברתית.
איך יוצאים מהפלונטר הזה?
בא רעיון הדיור למשתכן, ועתה בונים בבית שמש אלפי יח"ד. הדירות לא מסומנות עבורם, האם הזוגות האלה הם הראשונים לזכות בדירה? האם המרתפים האלה יאוכלסו בדיירים חדשים וכך חוזר חלילה? יוצא מכל הסיפור הזה שחסרות אלפי יח"ד, כל מה שייבנה ונבנה אינו פותר את הבעיה בכללותה.
שתפו
מדובר לא רק בעבירה על החוק של הפיכת מחסן ליח' דיור, אלא לסכנת נפשות של ממש, ואם חלילה יקרה אסון מהפעולה חסרת האחריות הזאת , היא תהיה כמובן על משכירי הדירות אך לא פחות מכך על עיריית בית שמש ומחלקת הפיקוח שנתנה יד לכך.