מידי שנה יוצא דו"ח ביקורת רואי חשבון ברשויות המקומיות בו מתומצתת עיקר הביקורת ברשויות. יש בארץ 258 רשויות, עבודת האגף לביקורת במשרד הפנים מתבצעת, בין היתר, באמצעות משרדי רואי החשבון העורכים את הביקורת מטעמו. במהלך השנה האחרונה האגף פעל בתאום ובשיתוף פורה עם אגף בכיר טכנולוגיות דיגיטליות ומידע, במשרד הפנים – לשילוב האגף במערך הדיווח והבקרה במערכת רות"ם (מערכת לריכוז וניהול תהליכים מוניציפליים) של משרד הפנים. יש בכך כדי לשנות ולשפר באופן מהותי את כל הקשור לדיווחים הנדרשים מהרשויות המקומיות ומרואי החשבון המבקרים. זמינות הנתונים והיקפם מאפשרת העמדת כלי בקרה ומעקב חדשים המשמשים את האגף. הליכי ההטמעה של המערכת מצויים בשלבים סופיים.
הדו"ח האחרון המבוקר התפרסם שנתיים אחרי שנת הביקורת, ולא תמיד מגיע לעיני הציבור במועד. הדוח האחרון למשל, מתייחס לשנת 2021. מה טעם יש בביקורת שהתפרסמה על ראש עיר שכבר אינו בתפקיד? ראש העיר החדש יקבל דו"ח על עבודתו רק בינואר 2026, במקרה הטוב. כי אם יש סיבות לעכב כמו ימים אלה בהם ישראל במלחמה, גיוס מילואים, יכול והדוח יצא מאוחר הרבה יותר. אז מה שוות המסקנות המגיעות לכדי ריכוז בחוברת על כל הרשויות?
למשל ראו מה נכתב בדו"ח הביקורת האחרון שפורסם בינואר 2024 על שנת 2021 בה הייתה ראש העיר עליזה בלוך. "העירייה הקצתה מקרקעין או מבנים ללא אישור משרד הפנים." והערה נוספת: "העירייה הקצתה בשנים קודמות מקרקעין או מבנים ללא אישור משרד הפנים.". כיצד מתייחס משרד הפנים לרשות כזו שמקצה מקרקעין בלי אישורו? מה הסנקציה שמשרד הפנים נוקט מול הרשות? ממש לא ברור.
הנה אנחנו יודעים שהעירייה גם חרגה מביצוע תברים. "העירייה חרגה מהתקציב המאושר של יותר מ - 5 תקציבים בלתי רגילים בשיעור העולה על 10% מהתקציב". אם תב"ר היה 10 מיליון ₪, העירייה חרגה בו במיליון ₪. מניין לקחה את המימון להשלים את התב"ר? ועיריית בית שמש מביאה לנו תברים בעשרות מיליונים, וחברי המליאה המכובדים לא בטוח שיודעים מניין משלימים את התברים.
שתפו
