מתגעגעים לשקופית ולאספקלריא

בימי בלוך, היה מגרש פתוח לביקורת, לפתחון פה, וגם עתירות ופניות לגופים ברי סמכא. בימי בלוך התרבו ופרחו קבוצות חדשות לביקורת, רק 'טבעי' הוא שבשל גידול העיר באוכלוסיה חרדית שיקומו ויצוצו כלי ביקורת שישמשו בסגנון היהדות החרדית. בלי תמונות נשים, בלי עבירות על הוראות רבנים, קדושת החיים לפני קדושת הכיס וכד'.

בימי בלוך פרח עסק התקשורת הזה לשיא, להשוואה בימי אבוטבול נסגרו אתרי תקשורת, בימי בלוך פרחו, עדות והוכחה לפתיחות: חדשות בית שמש, מיטב, חדשות החרדים, וגם חדשות העיר, קבוצות ואטסאפ המדווחות על תאונת דרכים קלה כבחמורה, על כל מהמורת כביש או מכסה ביוב פתוח. זה טוב, אפילו חשוב. עוד שניים מכלי הביקורת האלה היו עמותה בשם שקופית ואספקלריא, הראשונה היתה נוקבת ושיניה ננעצו כמעט בכל נתח בשר חי שעמד ממול. רוצה לומר עשתה עבודה משמעותית וחשובה מאוד לאיזון, לשיפור, לדיוק בצרכים לטובת אוכלוסייה מוגדרת. היכן הם השניים בשנה האחרונה?. אין עתירות לבית המשפט, אין פניות ליועץ המשפטי של העירייה, אין ביקורת על ראשי המנהל בעירייה. לא שאין מה לבקר, יש, ויש הרבה. למשל הריסת בית כנסת למגזר מסוים. האם לא מגיע לציבור החרדי הזה בית כנסת רק בגלל שהוא נשמע ונראה קיצוני (במה?) גם אם הוא נוהג באלימות, הוא בכל זאת חלק מהנוף המקומי. מי שרוצה אותו להתגורר כאן ולקבל עליו מדמי משרד הפנים אין סיבה בעולם לא לתת לו הקצאות. פשוט עדיף לכבס את הכביסה המלוכלכת והיא מלוכלכת מאוד בפנים. האם הגופים שביקרו, ביקרו כדי להביא לריפוי אותו חולי/מחסור למען הציבור, או שהיתה תכלית אחרת לביקורת? נניח, טובה הביקורת רק כאשר בראשות עומד ראש עיר שאינו חרדי.

דוגמית: שקופית התריעה על הפרה חמורה של איסור תעמולת בחירות בנכסי העירייה והתכוונה אף לעתור לבית המשפט, ציינה כי העירייה מנהלת קמפיין בחירות בעיתונות החרדית ופנתה ליועמ"ש, ולמנכל העירייה תוך שהא מצטטת מחוק הבחירות בכל עת ובוודאי בימי בחירות. כלומר לזכותה מה שעניין אותה זה היה השימוש בכספי ציבור בהפרזה (בזבוז) וגם לעובדה שהקמפיין פורסם באתרי תקשורת חרדים לא צמצמה את הביקורת.

עד כמה ביקורת כזו רלבנטית גם היום, תעיד העובדה שתמי זוסמן חברת המועצה הגישה לא מזמן תלונה נגד שימוש בכספי עירייה לפרסום שמותיהם של חברי מועצת העיר כולל ראש העיר וסגנו במגילת אסתר. "גם לראש העיר אסור" טענה זוסמן. גורם כלשהו שמבין מעט בהתנהלות לא תקינה הסביר בפניה אסור להוציא כספי ציבור למשלוח מתנות עם השם של השר או ראש העיר". וזה נעשה. שקופית בהחלט יכולה היתה להיות בזמן כזה לטובת הציבור היקר אותו ייצגה. והיא נעלמה- נאלמה גם.

ודוגמא אחרת: "עיריית בית שמש פרסמה לציבור קול קורא לקבלת המלגה אולם התנתה את המלגה בדרישות ובתנאי סף בניגוד להנחיות משרד הפריפריה, בתנועה פנו למשרד הפריפריה שיפעל לביטול המגבלות של העירייה בניגוד להנחיות." מי ידאג אכן שבימים הבאים כאשר העירייה תפרסם קול קורא לקבלת מלגה כזו שלא תהיינה מגבלות. נוכחותה נחוצה היום, כמו אז לפחות.

נזכיר עוד דוגמית, ולא ממש לתפארתה של התנועה. שקופית עתרה בנושא רגיש ביותר, דחיית הצעת הנצחה לחללים (נתיבי עוז) שהוצעה בשלהי ימי קדנציית בלוך (ערב בחירות), לאחר הבחירות. מה שמלמד על אופייה של התנועה הזו, יותר חרדיזציה בעיר ופחות הכלה למגזרים ולהשקפות. שקופית ירדה מהעתירה לאחר מחשבה שניה ואולי יותר מתוך התחשבות בדעת המועמד אז לראשות העיר שמואל גרינברג שהצהיר כי יבוא לאירוע.

גופי ביקורת הם מלח עבור השלטון, בלעדיהם יכול השלטון לעשות מה הוא רוצה, דווקא בימים בהם השלטון חרדי, ודווקא על רקע העובדה שישנן זהויות רבות בתוך הציבור החרדי, ודווקא בשל העובדה שיש ניגודים גדולים בין קבוצה זו לאחרת, חובת הנוכחות של תנועה כמו שקופית או אספקלריא נחוצים.

לא מזמן קמה קבוצת ואטסאפ נוספת בשם הפרגוד. מי בעליה? מקורה לא בתושבי העיר, לפי הפרסומים בעליה הובאו לשמש כפלטפורמה לקידום אינטרסים תפוצתיים לידיעות מלשכת ראש העיר תמורת תמלוגי פרסומים. בימים ראשונים, אולי כדי להסוות אולי כדי לטשטש, החליטו שם דווקא להביא מעט מהחושך בעיר, בימים האחרונים דווקא נראה אחרת, יותר אור פחות חושך. מוקדם לברך או לקלל, בינתיים לא מזיק...

ככלל צריך לומר ככל שיתרבו גופי התקשורת בעיר הם ברכה. בדוברות העירייה לא ממש מברכים על כך, יש דוברות, מי מהקבוצות בקשר הדוק או רופף אפשר להבחין מי מעלה ראשון בהעתק הדבק את דברו של הדובר שלא תמיד עומד בסטנדרט העיתונאי הבסיסי לפחות מבחינת פרסום צמוד לאירוע ולא שבוע אחרי ההתרחשות. מצערת העובדה שהפרסומים בקבוצות הם רסיסי מידע ולא תחקירים ארוכים ומפורטים

אתם תחליטו האם החור הזה שהותירו שני גופי ביקורת שיכולים ויכלו לסייע בידי הציבור החרדי, בו טוענים לקיפוח, חסרים. נדמה כי במציאות הנוכחית התשובה די ברורה.

עדכון: לאחר העלאת הכתבה הובא לידיעתנו כי עמותת שקופית מנהלת בימים אלה עתירה בבית המשפט מול העירייה. אז לא רק בעל שקופית חי וקיים, גם עמותת שקופית חיה ונושמת.