נגיף הקורונה הכניע את חנניה סבח ז"ל

חנניה סבח איננו. מילים שקשה לצרף, מילים שקשה לכתוב על אדם מלא אנרגיה, אדם חזק, מלא חוסן נפשי להתמודד עם הרע והטוב. אדם טוב שעשה הרבה טוב, היה חבר טוב וגם שכן קרוב.

קשה לכתוב, קשה להאמין, קשה לקבל על הדעת, שאדם בריא בשיא אונו כמו חנניה סבח נכנע לנגיף אחד קטלני.

בהפתעה גדולה הגיעה הידיעה למכריו, ידידיו וחבריו הרבים. בני בית שמש הוכו הלם בצאת השבת כאשר הופצה השמועה ובעיקר כאשר הוברר שזו אמת. אוי.

לפני כחודש, קיבל חנניה הוראה על צורך להיכנס לבידוד, בשל הימצאותו קרוב לחולה קורונה. חנניה היסס, לבסוף נכנע להוראה. נכנס לבידוד עצמי בביתו. במשך הזמן חש ברע, סימנים לא טובים העירו אותו ליצור קשר עם חבר. הבידוד הפך לפינוי למלונית, ומשם הגיע לבית החולים. לפני ארבעה ימים ניכרו סימנים טובים להחלמתו, אלא שבימים האחרונים, בימי חמישי שישי חלה התרופפות בבריאות, התדרדרות מהירה. מצבו החמיר.

יום שבת בבוקר, כזרעם של צדיקים ביום שבת קודש, לא יכול היה עוד. חנניה השיב נשמתו לבורא.

אוי, חבל על דאבדין. חנניה סבח איש בית שמש הותיקה, מבניה ומבוניה של עירנו, עבד גם בעיריית בית שמש, לפנים היה מזכיר הישוב נטף, ולפני לפני היה גם ממניחי היסודות של מפעל מנועי בית שמש. ולא כמילים אלא אמת לאמיתה, בכל מקום טען את סביבתו בארנגיה חיובית, בבדיחות הדעת, בקבלת העול, בהתמודדות עם הכללים. אהב חברים וחברים השיבו לו אהבה.

איש טוב ורחב לב, בשעת הצורך חנניה, תמיד התייצב להוביל ולעשות, בעיקר לעשות. כן, האיש הזה היה של עשייה. הוביל במשותף עם אנשים בניית בית כנסת, הנהיגו ביד רמה, תוך דאגה מתמדת לצרכיו. התאכזר לו הגורל כאשר דווקא שם נפגש עם הנגיף הקטלני.

את בית הכנסת הפך למרכז קהילתי תוסס ופועל. פעילות סביב הלימוד והפיוט, כמו ערבי שמחה שאורגנו , חנניה מצא עצמו במרכז ההתארגנות. להלהיב, לשכנע להגיע, לבוא להשתתף במצוה. זה לא היה פשוט, והוא הצליח.

קשה להאמין שהאיש החזק הזה, שראה וחבק עולם, נכנע לנגיף קטנטן, לוירוס קטלני.

חנניה אהב ליהנות מחייו, אהב לטייל בארץ ובעולם, ומעל הכל אהב את שורשיו. חזר והגיע לעיר הולדתו מרקש אשר במרוקו, כמה אהב לספר ולדבר על גדולי פייטני מרוקו, על בית המדרש בו שאב וינק את בסיס קשריו עם ההכרה היהודית.

את ביתו פתח לרווחה, הכנסת אורחים, מצווה מלומדה שספג בינקותו מבית הוריו, וקובעה הרבה בזכות רעייתו המנוחה היו שם נרדף למשפחת סבח. בכל הזדמנות ידע לפנק ולכבד, לפתוח שולחן זה היה עבורו עניין של מה בכך.

חנניה כבר לא יחלוף על פני ברחוב מגורינו, כבר לא יעצור וישאל לשלומי, ויספר איזו בדיחה חדשה ששמע. חנניה היקר יחסר לי, לנו מאוד. כמו חיוכו, כמו צחוקו הרועם.

הלוויתו התקיימה במוצ"ש פרשת שופטים.

בית שמש איבדה אתמול אחד מבניה היקרים בנגיף הקטלני, בבית הכנסת מגן דוד, בית כנסת אותו ליווה במשך בנייתו , לא ייראה עוד כפי שנראה בימיו הטובים יותר. חבריו מבכים מרה, בוכים וכואבים את הסתלקותו בטרם עת של חבר יקר. יהי זכרו ברוך.